"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משפט אולמרט: הנחת חבר מועדון

,עודכן

החלטתו של בית המשפט העליון לקבל את ערעורו של אהוד אולמרט, באופן חלקי, ולהפחית את עונשו לתקופת מאסר בפועל של 18 חודשים, כמוה כסטירת לחי מצלצלת לשלטון החוק ולאזרחי מדינת ישראל, שציפו מבית המשפט העליון להוביל את המלחמה בנגע השחיתות ולא להיגרר בחזרה ל"תקופה הטרום-רוזנית".

במקום להמשיך את הקו האמיץ והמוסרי של השופט דוד רוזן, בגזר דינו של אולמרט ויתר הנאשמים בתיק "הולילנד", בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ובתיקים אחרים, החליט בית המשפט העליון להקל על אולמרט באופן משמעותי, הן בעונש המאסר והן בקנס הכספי, והפחית גם מעונשם של מורשעים אחרים. עונש המאסר המרבי בחוק על נטילת שוחד הוא כעשר שנים, ואילו בית המשפט העליון הסתפק במקרה של אולמרט בשנה וחצי בלבד ובקנס כספי של 260,000 שקלים, במקום מיליון שקלים.

ראש ממשלה שסרח הוא לא ״עוד״ אזרח רגיל, אלא האזרח מספר אחת, המפקיד ואוצר בידיו כוחות אדירים, שקשה לתפוש את משמעותם. עצם העובדה שכיהן בישראל ראש ממשלה מושחת, שנחשף למנגנון העוצמתי של ניהול המדינה - וטועה מי שחושב ששחיתות לא משפיעה על ניהול המדינה, כולל בהחלטות החשובות והחיוניות ביותר - יש בה כדי לחייב הצבת תמרור אזהרה מפני הישנות מקרה דומה לעתיד לבוא.

בגזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, הבהיר רוזן כי רום מעמדם של הנאשמים הוא דווקא סיבה להחמיר עמם ולא להקל עליהם. "דינם של בכירים ורמי מעלה ראוי להיות חמור וקשה מדינם של חלכאים, פשוטי עם ואזרחים רגילים מן השורה", כתב. "חלק מהנאשמים שלפניי משתייכים לעלית החברתית-כלכלית במדינה, שמנה וסלתה של הארץ. אלה פעלו וביצעו העבירות בהן הורשעו מתוך חמדנות, על מנת לא לומר חזירות".

לא סומכים על מערכת המשפט

בסקר שתוצאותיו פורסמו באוקטובר האחרון, מטעם המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, עולה כי רק 30% מהציבור נותן אמון מלא, או אמון רב, במערכת בתי המשפט. נתון זה לא מפתיע כלל, בהתחשב בעובדה שנבחרי ציבור ואנשי המגזר הציבורי יוצאים מבית המשפט, שוב ושוב, עם עונשים שאין בהם הרתעה. כך היה בעניינו של אריה דרעי, אברהם הירשזון, שלמה בניזרי, ולאחרונה – שמעון גפסו, שלמה לחיאני ויצחק רוכברגר, שקיבלו עונשים מצחיקים בדמות עבודות שירות, ומאסר קצר של שנה לאחד מהם.

הכרעת הדין של שופטי העליון, אפוא, מסיגה לאחור את הנורמות המוסריות והמשפטיות שהתווה רוזן, המאופיינים בעונשים מרתיעים. בכך יש בהכרעה של העליון כדי לתמרץ עבירות שוחד ומרמה מצד נבחרי ואישי ציבור, מתוך ידיעה כי "חברי המועדון" יזכו להנחות משמעותיות אם יסטו מניהול מממשל תקין. במקום הרתעה והטלת מורא על מנהיגי ציבור, בית המשפט העליון העביר היום מסר, לפיו יש קטגוריה של מושחת, ויש קטגוריה של מושחת "וי.איי.פי".

לצד זאת, עדיין חשוב להזכיר את העובדה החשובה, לפיה כל אדם שסרח - ויהיה זה אפילו ראש ממשלה בישראל - יכול להיות מורשע ועתיד לרצות את עונשו במאסר, גם אם לא בתנאים הרגילים כאחרון האסירים. למרות הפחתת העונש, אין להקל ראש במשמעות העונש עצמו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר