איראן מול אדישות האמריקנים

השבוע פורסם מאמר מערכת בעיתון האמריקני הנחשב "וושינגטון פוסט", ובו ביקורת חסרת תקדים על מדיניותו של ממשל אובאמה בכל הנוגע להסכם הגרעין בין שש המעצמות לבין איראן. ביקורת זו מצטרפת לחוסר שביעות הרצון ולחששות מצד חברי קונגרס וסנאטורים אמריקנים - דמוקרטים ורפובליקנים כאחד - שהתבטאו גם הם השבוע באותו הנושא.

הסנאטור הדמוקרטי כריס קונס טען כי "הממשל צריך לעשות יותר" וכי יש צורך ב"מגוון תגובות שאנו ובני בריתנו הסכמנו עליהן ושאנו צריכים לנקוט, אחרת האיראנים יסתירו את הפעולות הללו וימשיכו לנוע הלאה". גם חבר בית הנבחרים מטעם הדמוקרטים ג'ו קנדי הביע את דאגתו וכתב לנשיא כי "חשוב במיוחד שמועצת הביטחון של האו"ם תמשיך לאכוף את ההחלטות בניהול הרכישה והפיתוח של טכנולוגיית הטילים האיראנית".

ואכן, נראה כי המדיניות האמריקנית אינה משאירה הרבה מקום לאופטימיות ולתקווה, כאשר הממשל האמריקני ממשיך להתעלם בבוטות מהפרותיה החוזרות ונשנות של איראן לגבי הפיתוח הצבאי במדינה. אף על פי שלאחר החתימה על הסכם הגרעין התקבלה במועצת הביטחון של האו"ם החלטה 2231 - המחייבת את איראן להימנע מעיסוק בטילים בליסטיים למשך שמונה שנים - ולמרות החלטה 1929 האוסרת עליה לבצע ניסויים בטילים כאלו משנת 2010 - משטר האייתוללות ממשיך בשלו.

ב־21 בנובמבר ערכה איראן ניסוי בטיל בליסטי ראדר 110, המהווה גירסה משופרת של שיהאב 3, מגיע לטווח של 2,000-1,800 ק"מ ויכול לשאת ראש נפץ גרעיני. כל זאת רק חודשיים לאחר הניסוי הקודם שערכה איראן בטיל בליסטי המכונה "עימאד". על פי גורמים אמריקניים, איראן ערכה כמה ניסויים נוספים מוקדם יותר השנה, אך אלו לא פורסמו.

בממשל אובאמה לא מתרגשים וטוענים באדישות מופגנת כי ימשיכו "לבחון את האירועים". תגובה נרפית זו יש בה כדי להמשיך ולעודד הפרות נוספות מצד איראן, שכן בטהרן יודעים כי האמריקנים מוכנים לספוג המון, וזאת רק בתנאי שההסכם לא יתבטל.

מדיניות זו היא המשך ישיר לרצון האמריקני לזרז את הליכי הבדיקה והחקירה של סבא"א, שכן הסכם הגרעין קובע כי השלמת החקירה מצד סבא"א היא אחד התנאים להסרת הסנקציות. ואכן, החודש הושלמה החקירה במהירות וזו אכן קבעה כי איראן כבר לא מפתחת גרעין צבאי, מה שסולל את הדרך לקראת הסרת הסנקציות הכלכליות.

ועדיין, למרות ההכשר שהעניקה סבא"א להסכם הגרעין, קבע החודש דו"ח סופי של הסוכנות כי איראן המשיכה לפתח גרעין צבאי עד 2009. זאת בניגוד למסקנות של המודיעין האמריקני משנת 2007, שלפיהן איראן הפסיקה את תוכניתה לפיתוח נשק גרעיני כבר ב־2003. משמעות הדבר היא שאיראן הצליחה להערים על המודיעין האמריקני ועל הקהילה הבינלאומית במשך שנים, ואין סיבה שלא תעשה זאת שוב, לכשיוסרו הסנקציות ומעמדה הבינלאומי ישתפר וימצב אותה כמעצמה אזורית במזרח התיכון ובאסיה התיכונה. אלא שבמקרה זה, הקהילה הבינלאומית כבר לא תוכל לעשות דבר, בשל הסירוב הצפוי של רוסיה וסין להחזרת הסנקציות, ואיראן תמשיך בייצוא הטרור שלה ובדהירה לעבר הגרעין.