יציבות המוסד מחייבת החלטה מהירה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יציבות המוסד מחייבת החלטה מהירה

, עודכן

עידו נחושתן לא היה מועמד לראשות המוסד אפילו לרגע. מפקד חיל האוויר לשעבר אמנם נהנה מהערכה רבה אצל ראש הממשלה והשניים אף נועדו באחרונה לפגישה ממושכת שעוררה גל של ספקולציות, אבל אם יחליט נתניהו למנותו לתפקיד כלשהו יקבל נחושתן את ראשות המועצה לביטחון לאומי (מל"ל).

למוסד מחפש נתניהו מישהו "קרבי" יותר. על פניו יש לו ביד שלושה מועמדים מתוך הארגון: ראש המל"ל המכהן יוסי כהן, מנכ"ל המשרד לענייני מודיעין רם בן ברק, וסגן ראש המוסד הנוכחי, נ'. שלושתם צמחו בארגון וצברו בו ניסיון מבצעי וניהולי רב, ומינוי של מי מהם יתקבל בטבעיות רבה במוסד וגם לא יחייב תקופת הכשרה ממושכת.

אבל נתניהו משתעשע ברעיון למנות מישהו אחר, חיצוני. באחרונה ניכרת התלהבות לא ברורה מהרעיון של הצנחת מועמדים מבחוץ לניהול הגופים הביטחוניים. לא רק רוני אלשיך (וגל הירש לפניו) למשטרה; גם לשב"כ נבחנות אופציות מחוץ לארגון, ואפילו בצה"ל היה מי שיעץ להחזיר אלופים מהנפטלין. הקסם במהלך כזה ברור: הוא מבטיח טלטלה בשורות הארגון. גם הסכנה ברורה: הטלטלה עלולה להתברר ככישלון.

החוכמה המקובלת גורסת שיש להצניח מועמד חיצוני לראשות ארגון באחד משני מקרים: שאין מועמד מתאים מבפנים, או שהארגון במשבר קיצוני. המשטרה היא דוגמה טובה לסיטואציה השנייה, השב"כ - לראשונה; לאחר שאלשיך עזב נותר רק מועמד פנימי אחד, נ' (הסגן המכהן), שהדעות לגביו חלוקות. במצב כזה עשוי נתניהו לייבא מישהו מבחוץ, או לבקש מיורם כהן להאריך את כהונתו מעבר לחודש מאי הקרוב.

המוסד, לעומת זאת, מעמיד מתוכו שלושה מועמדים לרשת את תמיר פרדו. דילוג על שלושתם יעביר מסר קשה לשרשרת הפיקוד בארגון. לא בטוח שזה מה שנתניהו רוצה, אבל גם קשה לזהות אצלו התלהבות ניכרת מהשלושה; לו רצה, יכול היה לבחור כבר מזמן במי מהם, ולאפשר לנבחר לעשות חפיפה מסודרת עם פרדו, שפורש ב־6 בינואר.

קשה להניח שבזמן שנותר יצליח נתניהו לשלוף שפן מפתיע מהכובע. בבורסת השמות התרוצצו באחרונה שמותיהם של כמה אלופים במדים ובמילואים (אמיר אשל, טל רוסו, יאיר נוה, יום־טוב סמיה). חלקם היו מועמדי אמת, חלקם - מועמדים מטעם עצמם. אף אחד מהם הוא לא מתכון בטוח להצלחה.

במצב עניינים כזה עשוי היה נתניהו לפנות לפרדו ולבקשו שיישאר. הזירה הביטחונית והאסטרטגית סוערת מספיק כדי שיהיה לכך צידוק.

אבל פרדו כבר הודיע שאין לו כוונה כזאת: 35 שנות שירות במוסד (ועוד שבע בצבא) הן די והותר עבורו. אם יתבקש ימתין כמה ימים, אבל לא מעבר לזה.

פרדו לא מסתיר את דעתו שיורשו חייב לבוא מתוך שורות המוסד. במי הוא תומך? כלפי חוץ באיש (שלושתם היו סגניו), אבל סביר שאהדתו נתונה ל־נ', סגנו הנוכחי.

נתניהו הבטיח להכריע בימים הקרובים. זה חיוני כדי להרגיע את אי השקט סביב המועמדים, ובעיקר כדי לשמור על יציבות בארגון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יואב לימור

פרשן צבאי

כדאי להכיר