דאעש בפאריס: הכתובת היתה על הקיר

ה מהלומה שהנחית דאעש בלב פאריס, כואבת ככל שתהיה, אינה צריכה להפתיע איש. הכתובת היתה רשומה על הקיר, וכל מי שעקב אחר דרכו של ארגון הטרור מאז ייסד לעצמו מדינה בלב המזרח התיכון, בשטח הגדול משטחן של צרפת או בריטניה, ידע שמהלומת טרור שתבקש לחקות את אסון התאומים מלפני יותר מעשור היא, בעיקרו של דבר, שאלה של זמן.

הבסיס הקרקעי שמעניקה מדינת הטרור של דאעש לתכנון ולהתארגנות לקראת הוצאה לפועל של פיגועים והמשאבים הכספיים שיש לארגון הם העושים את ההבדל. הם גם שאיפשרו לו להוציא אל הפועל בתוך כחודש פיגוע ראווה נגד מטוס נוסעים רוסי, על 224 נוסעיו, ועתה פיגוע רצחני לא פחות בליבה של אירופה, בלב פאריס, שהותיר אחריו כ־130 הרוגים.

גם סייענים מקומיים הם הכרח בעבור פיגועים כאלו. כך ארגון הטרור המקומי של סיני, שהתגייס לסייע לדאעש בפיגועים נגד הצבא המצרי וגם נגד הרוסים, וכך גם תשתית איסלאמית מקומית הפועלת בצרפת ונשענת על קהילה גדולה של תומכים ואוהדים, המזדהים עם דרכו של הארגון ועם מעשיו. מי שהפנים את ממצאי הסקר שנערך בקרב הקהילה המוסלמית בפאריס, שלפיו שיעור האהדה לארגון מתקרב ל־20 אחוזים, בל יופתע אם כמה אוהדים כאלו בחרו לתרגם את תמיכתם לשפת המעשים.

אפשר תמיד להסביר, כפי שנהגו הצרפתים עצמם כאשר היה מדובר בפיגועי טרור נגד ישראל, שהמציאות של עוני ומצוקה יצרה אווירה שעודדה טרור, ובמציאות זו יש לטפל. על משקל זה אפשר לטעון לכאורה שההתגייסות הצרפתית למאבק בדאעש, על כלל שלוחותיו, החל במערב אפריקה ועבור במדבריות סוריה ועיראק, היא שהביאה על הצרפתים פיגוע זה. בדיוק כפי שאפשר לטעון כי מעורבותו של פוטין בסוריה היא שהביאה לפיגוע הנורא נגד תיירים רוסים בסיני.

אבל ארגונים דוגמת דאעש אינם זקוקים לתירוץ או למניע. מלחמת ג'יהאד במערב היא תפיסת עולמם ודרכם מאז ומעולם. עובדה היא כי איומיו של מנהיג דאעש לפגוע במערב קדמו למתקפות האוויריות נגד ארגונו.

המשימה שבפני הקהילה הבינלאומית, וכמובן זו שבפניה ניצבת צרפת, היא כפולה. מחד גיסא, לחסל את דאעש כישות מדינתית השולחת זרועות טרור לכל עבר. משמעות הדבר היא כיבוש הטריטוריה שעליה הוא שולט, ולא רק המשך של תקיפות אוויריות שתועלתן מועטה. מאידך גיסא, יש להיאבק עד חורמה באותם קיני תמיכה בארגון ובדרכו, המצויים באירופה וגם בלב צרפת. אין סתירה בין ניסיון לשלב את האוכלוסייה המוסלמית הגדולה במרקם החיים הצרפתי לבין מאבק באותם אלו מתוכה שצבעו עצמם בשחור, בצבעו של דאעש.

יש לקוות שהצרפתים לא יעשו בעצמם את מה שהם מטיפים תמיד לישראל לעשות במקרים כאלו - להבין את הטרור, להגיע עימו לפשרה. עליהם לעשות את מה שישראל משתדלת לעשות, גם אם לא תמיד בהצלחה מלאה - מלחמה עד חורמה בארגוני הטרור, שאין להם עניין אמיתי בהידברות או בחיים בדו־קיום ובשלום, אלא דרכם היא דרך של מלחמת דתות וציביליזציות.