מהפכות כבר לא קורות באוקטובר

1 נפתח בחידה: מה המשותף לדיוויד אנקראם, ווינפרד קינג, טום צ'יימברס, אריק גינגולד, דיוויד בנואה, זדראבקו ראדולוביץ', ברונו שונדוב, נואל פיליקס, מרכוס בראון, אלטון בראון, די בראון, צ'ארלס גיינס, ארון מגי, מילאן מצ'באן, מלקולם תומאס, דארקו פלאניניץ', אנדריאה ז'יז'יץ' וג'ו אלכסנדר? לא מדובר בחצי מל"ו הצדיקים, אלא ב־18 זרים/מתאזרחים שמכבי ת"א חשבה שחיזקה את עצמה בשבוע שלפני כדור הביניים הראשון של היורוליג או אחריו ונפלה עם רובם (לאונואקו ניתן את האפשרות שאולי ישתפר בהמשך).

יוצא מן הכלל היה קית' לנגפורד, שהגיע לכאן לפני ארבע שנים ועל כנפיה של הליגה האדריאטית, ששימשה עבורו מסלול המראה, ועזיבתו של ג'ורדן פרמאר - הפך לכוכב הקבוצה.

אם אייק אופוואיבו בן ה־31 לא היה מתאים לאנשים הקובעים במכבי ביולי־אוגוסט, למה שייכנס לקבוצה במהירות בסוף אוקטובר, כשלא ברור באיזה כושר משחק הוא נמצא ולא עבר את ההכנה עם הקבוצה וההיסטוריה גם מדברת נגדו?

2 הלחץ הגדול שאחז בתחילת השבוע ברחוב הירקון 293 (שעלול לגלוש לפאניקה מהלילה), אשר הוביל להחתמתו של אופוואיבו, רק המחיש את הטעויות הפטאליות בבניית הסגל בקיץ. במקום לרצות את בקשתו של גיא גודס להבאת שחקן בעמדה 4 שיכול לשחק כשחקן ציר בליגה ולעיתים גם באירופה, התעקשו בקבוצה על דראגן בנדר.

עתה, כאשר שחקני הציר יגיעו במקרה הטוב לחנוכה והפגיעות של רנדל החלה כבר באוקטובר, מכבי נותרה ללא גיבוי. אופוואיבו הוא שחקן פוסט אפ טוב, מושך עבירות ובעל יד טובה מהשלוש, אבל ההגנה שלו מסתכמת בצבירת עבירות ומקורות בכרמל טוענים שהוא אינו שחקן פיק אנד רול טוב.

3 מלבד שחקני הפנים, מכבי ת"א סובלת מירידה תלולה בתפוקה של דווין סמית'. מאז החמיץ משחק מול מילאנו בשיקאגו, שיחק סמית' שלושה משחקים חלשים מאוד שבהם השיג סל שדה ראשון ברבע האחרון. סמית' הוא אחד הנפגעים העיקריים מהיעדרו של רנדל, שעבד קשה בשבילו בהגנה והובלת הכדור המהירה שלו בהתקפה תורגמה לשלשות של סמית'.

בעונה שעברה הוא נעצר על 11 נקודות במשחקים שבהם רנדל נעדר והעונה הוא עם שש נקודות בלעדיו. סמית' עשוי להתקשות הערב בהגנה אם ישובץ כ־4 במקרה שמלאגה תשחק עם שני גבוהים, והשאלה איך רוצ'סטי ופרמאר יפעילו אותו בהתקפה, אם בכלל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו