הקיצוניות והטירוף שאחזו בחברה הפלשתינית והולידו את גל הפיגועים הנוכחי מצמיחים לצערנו עשבים שוטים בשוליו של הציבור הערבי בישראל. נבחרי ציבור ערבים-ישראלים נוטלים חלק בהלהטת היצרים, ואזרחים ערבים, בודדים יש לציין, אף עשו מעשה ויצאו לרצוח יהודים. ההסתה עושה את שלה ואינה עוצרת בקו הירוק.
אמת, בקרב מרביתו של הציבור הערבי ניכר הרצון, לו נתן ביטוי מצוין ראש עירית נצרת, עלי סאלם, לעצור את ההידרדרות ולשוב לשפיות. אחרי הכל, אין מדובר ביו"ש ובעזה, בהם מחבקת החברה הפלשתינית בחום את המפגעים, גם אם מדובר בילדים.
ובכל זאת זו שעת מבחן, שעה גורלית לערבים בישראל. אלא שהפעם אין מדובר כבעבר בבחירה בין מדינתם לעמם, ואף לא בחירה פוליטית בין התנגדות למדיניות ממשלת ישראל לבין תמיכה בעמדות הרשות. הברירה והבחירה שבפניה עומדים ערביי ישראל היא האם ללכת שבי אחר גל ההקצנה והטירוף האוחז לא רק בחברה הפלשתינית אלא בכל רחבי המזרח התיכון, או שמא להישאר נטועים בעולם של שפיות ופתיחות.
אסור בעניין זה לטעות. קו ישר - של טירוף דתי ושל הסתה - מוביל בין אותם ילדים שנראו בסרטוני דאעש, לבין ילדים פלשתינים שיצאו לרצוח ילדים יהודים בני גילם ולמות למען אללה. רצחנות פנאטית זו עתידה לפגוע בערבים עצמם, יותר מאשר ביהודים, משום שילד בן 13 שמתחיל ברצח ילדים יהודים, ימשיך ויקנח ברצח בני עמו שלו. כך קרה גם באירועי המרד הערבי של שנות השלושים שכוונו כנגד יהודים אך הביאו לריסוקה של החברה הערבית בארץ ישראל.
מחברי הכנסת הערבים קשה לצפות להנהגה שקולה ואחראית בימים אלו, אבל יש לקוות שבקרב המנהיגות המקומית הערבית יקומו מי שיעצרו את ההסתה וההקצנה, ויגרמו לכך שהחברה הערבית בישראל תתעשת בטרם פורענות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו