מתיסיהו: לשיר, לא לפחד

קמפיין החרם של ה־BDS נגד ישראל עלה השבוע מדרגה והוכיח, שוב, עד כמה הוא אבסורדי ומערער על עקרונות חופש הביטוי. משתתפי פסטיבל "רוטוטום" שנערך בספרד נאלצו באכזבה להשלים עם עובדת ביטול הופעתו של זמר ההיפ הופ היהודי־אמריקני מתיסיהו. הדבר נעשה לאחר שמארגני הפסטיבל נכנעו ללחץ של ארגונים פרו-פלשתיניים, שביקשו להכריח את הזמר לחתום על הצהרת תמיכה ברעיון המדינה הפלשתינית. הוא סירב, ולא הצטער על כך. נהפוך הוא.

הארגונים בחרו במתיסיהו משום שהוא יהודי, וכמו השחקן אדם סנדלר נחשב לפרו־ישראלי, ולשיטתם - בצורה בלתי מתקבלת בעליל. בעיניהם, רחמנא ליצלן, מדובר ביהודי שגאה ביהדותו על הצורות השונות שאותן ניסה. מתיסיהו ביקר פעמים רבות בישראל, משתף פעולה עם אמנים ישראלים, ואף צילם חלק מקליפ לשיר מפורסם שלו בירושלים, וכן במקומות שמעבר לקו הירוק שכללו את אזור מעלה אדומים וים המלח. נוסף על כך, בראיון שנתן בעבר הוא אף הצהיר כי שקל לעשות עלייה. אאוץ'.

נעזוב לרגע את הפגיעה בערכים בסיסיים כגון חופש הביטוי וחופש היצירה ואת הפגיעה בחופש לבחור שלא לערב בין דעות פוליטיות לבין אמנות. התנהלות אנשי BDS היא אבסורדית - מה שמעניין אותם לא קשור כהוא זה לזכויות האדם של הפלשתינים. אם הדבר היה באמת מעניין אותם, הם היו מחרימים את הרשות הפלשתינית וחמאס, שלא רק שפוגעות בזכויות אדם בסיסיות של תושביהן הפלשתינים אלא גם שבדור האחרון עשקו, שדדו וגזלו מיליארדי דולרים, שהיו אמורים להיות מופנים לצרכים אזרחיים של התושבים ברשות הפלשתינית.

דוגמה קטנה לעיוורון החרם טמונה במקרה שאירע מוקדם יותר השנה, אף הוא בספרד, בחודש מאי. מפגינים אנטי־ישראלים הפריעו אז להופעה של אחינועם ניני. לא עניין אותם שניני היא ממבקריה הבולטים של ממשלת ישראל, אותה ממשלה שמבקשת להגן על אזרחיה מהטרור. מבחינתם אין מורכבות לחרם – הוא קולקטיבי ועיוור לדעות ולאפשרות להתבטאות.

חרם ועוד חרם, ביטול ועוד ביטול - עלולים להגביר את התופעה המדאיגה, אך צריך לומר עם יד על הלב: חרמות נגד יהודים באשר הם יהודים היו ותמיד יהיו – בלי קשר לצידוק המוסרי של ישראל בבואה להגן על אזרחיה. החרם הערבי נגד ישראל שהתקיים מ־1945 עד 1991 באופן רשמי, וגם עד היום במידה רבה, החל כאשר ישראל בכלל לא שלטה על שטחי יהודה ושומרון.

מתיסיהו הוא אמריקני, לא ישראלי. אבל הוא יהודי – ולכן הוא סימבול שמייצג את ישראל כולה. לא משנה מה יעשה - החרמות נגדו לא תלויים אך ורק במעשיו או בהתבטאויותיו, אלא בעיקר במוצאו. ובדיוק כפי שהנשק של ישראל נגד החרמות הוא במאגר הידע האנושי שיש לה – ידע שהעולם זקוק לו – כך גם מתיסיהו. אמנותו היא התשובה הטובה ביותר למחרימיו. הוא צריך להמשיך לשיר בכל מקום, וכך יסכל כל תנועת נגד שמנסה להשתיקו.

הכותב הוא מנהל אגף הסברה וקשרי חוץ של תנועת הליכוד