טרור ערבי ויהודי: הצדקה למעצרים מינהליים

בחסות ההלם שפקד את ישראל לאחר ההצתה הרצחנית בדומא התיר היועמ"ש יהודה וינשטיין להוציא צווי מעצר מינהליים נגד אנרכיסטים ימניים קיצוניים. משה (בוגי) יעלון חתם כבר על שלושה, ונוספים מצויים בקנה. זו החלטה נכונה אך קשה עם גוון של סתירה פנימית - שימוש בצעד אנטי־דמוקרטי להגנת הדמוקרטיה. רבים לא נתנו דעתם למשמעותו.

במכניקה הנפשית שלו הוא דומה למבצע צבאי ממושך. תחילה מקבל את ברכת הדרך של כל ישראל ורבים בעולם מפני שהוא מהווה מענה לפגיעות חמורות בריבונות הישראלית ובחיי אזרחיה, אך ככל שנמשכת המערכה נתלשים תומכיה מבית ומחוץ. אנשי הרוח ממרצ תמכו במבצעים של צה"ל ברצועת עזה, אבל מעולם לא עד לסיומם.

הוא הדין במעצרים המינהליים של קיצונים יהודים. תחילה התמיכה גורפת, אבל בהגיע יום קטנות, כאשר החקירה נקלעת לקשיים ומתעכבת, זורמות מירכתי החברה הישראלית, ואחר כך גם ממרכזה, תביעות לחדול מהצעדים החריפים. ימין ושמאל והטרור הפלשתיני המתמשך - כפי שאירע אמש בכביש 443 - כמו חוברים יחדיו להחליש את הצידוק המלווה את המהלך. אם השב"כ אינו מביא לתוצאות מיידיות ולהצלחה עכשווית חל כרסום מהיר יחסית בתמיכה הציבורית במעצר המינהלי.

מה גם שגורמים עוינים לחקירה (תלוי בזהות העצורים) פועלים לשבשה. מה אם מאיר אטינגר העצור מיום אתמול בהליך מינהלי יפתח בשביתת רעב? יניחו לו לגווע? יזינו אותו בכפייה תוך התנגדות תמוהה של רופאים, ששכחו כי חובתם הראשונה היא להציל חיי אדם גם אם הוא מבקש לשים להם קץ?

ארגוני מחבלים ורופאים שרואים משום מה בהצלת חיים עינוי, ופילוסופים בגרוש, מעדיפים שאדם ימות ובלבד שיעלה בידם לבטל את המעצר המינהלי גם אם הוא מציל רבים אחרים ומגן על הדמוקרטיה.

בעוד שבוע או שבועיים יעמוד השלטון למבחן קשה מנשוא. האם ייענה ללחץ - עם שביתת רעב או בלעדיה - וייסוג מן הצו המינהלי, או שיתמיד להפעילו (במשורה) באורך רוח ולאורך זמן?

אין איש יודע מראש מה כושר העמידות של השלטון. מרגרט תאצ'ר הניחה לשובתי הרעב האירים למות בכלא של אנגליה - האם גם ישראל מסוגלת? לפלשתינים? ליהודים? המבחן הוא בשעת העשייה. מכל מקום, אם עלתה ישראל על הנתיב המסוכן והלא סימפטי של המעצר המינהלי לאזרחיה הקיצוניים, עליה להעניק לו הזדמנות של ממש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו