"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תקוות פולארד: בידי המערכת המשפטית

,עודכן

שתי התפתחויות מזינות את השמועות שנפוצו בשבוע האחרון על אודות שחרורו של ג'ונתן פולארד, אבל אקדים ואומר: לצערי, לא זו ולא זו מבטיחות את שחרורו. הראשונה היא קרבת המועד - 21.11.15 - שמופיע במאגר הממוחשב של רשות בתי הסוהר האמריקנית הפדרלית כיום שחרורו של פולארד. הנתון הזה מטעה. כאשר הורשע פולארד הוא נידון למאסר עולם - ובארה"ב מאסר עולם הוא מאסר עולם. בלי שחרור. לתאריך אין קשר לסוף ריצוי העונש והוא חשוב אך ורק לפרוצדורה לבקשות שחרור על תנאי.

מאז תחילת השנה ה־11 שלו בכלא היה פולארד רשאי לבקש להשתחרר על תנאי. ועדת שחרורים מוסמכת לדון בבקשות כאלה ויש לה שיקול דעת רחב, הן בשאלת התנאים והן בעצם השאלה אם לשחרר את האסיר. על פי הכללים שחלים עליו (והם מושפעים לא רק מגזר הדין אלא גם מחוק פלילי אמריקני שפג תוקפו ב־1987), החל מ־21.11.15, פולארד זכאי לקבל שחרור על תנאי אם יבקש, אלא אם כן יוכח לוועדת השחרורים שהוא עדיין מהווה סכנה או שהתנהג בצורה בעייתית.

המידע ששוחרר לציבור עד כה אינו רב. נראה שפולארד ביקש לא מכבר שחרור על תנאי וכבר היה שימוע אחד בבקשתו. ההחלטה של ועדת השחרורים טרם פורסמה ותוצאתה רחוקה מלהיות ברורה.

ההתפתחות השנייה היא סידרת הדלפות של בעלי תפקיד בממשל על אודות פולארד. ה"וול־סטריט ג'ורנל" דיווח על הכנות של ממשל אובאמה לשחרורו של פולארד ועל תקוותו כי השחרור ישפר את היחסים עם ישראל. CNN דיווחה, לעומת זאת, כי משרד המשפטים האמריקני מתנגד לשחרור וכי בכירים בממשל מכחישים כל מהלך כזה. הדלפות סותרות ברוח זו מופיעות גם בעיתונים אחרים בארה"ב.

החלטת ועדת השחרורים אמורה להיות שיפוטית־מנהלית ולא פוליטית. הנשיא אובאמה אינו יכול להורות לוועדה לא לשחרר את פולארד על תנאי, ומאידך גיסא, הוא גם אינו יכול להפוך החלטה של הוועדה לשחררו, אם תתקבל. ייתכן שמטרת כל ההדלפות היא להפיק רווח פוליטי מהפסד מינהלי.

התובעים מטעם המדינה היו רשאים להביע את עמדתם בשאלת שחרורו של פולארד בשימוע שהיה מוקדם יותר החודש. עמדת התובעים לא פורסמה, אבל הסיכוי שהם תמכו בשחרור פולארד אינו גדול. התובעים מייצגים את עמדת משרד המשפטים האמריקני ובארה"ב, כמו במדינות דמוקרטיות אחרות, משרד המשפטים מציית להחלטות המדיניות של הנשיא הנבחר, וקשה להאמין כי הנשיא אובאמה שש לשחרר את פולארד.

השורה התחתונה היא שהחלטה על שחרור על תנאי נתונה כעת בידי הנציבים של ועדת השחרורים, ואנחנו, למרבה הצער, איננו יודעים דבר על נטיות ליבם. גם אם ימליצו הנציבים לשחרר את פולארד על תנאי, עדיין אי אפשר לדעת באילו תנאים יהיה השחרור. הוועדה עלולה להתנות את השחרור באיסור על פולארד לצאת לישראל או בתנאים מגבילים אחרים, על פי שיקול דעתה.

ועם כל זאת, אנו עומדים לפני ההזדמנות הטובה ביותר זה שנים רבות לראות את פולארד עומד זקוף כבן חורין. מוקדם לברך - אבל יש מקום לקוות.

הכותב הוא מומחה למשפט בינ"ל, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר־אילן, ועמית בכיר בפורום קהלתטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר