"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מאבקם של אנשי האתמול

,עודכן

אבי ע"ה, ד"ר ישראל אלדד, היה נוהג לקבל מכתבי דאר רשום בסניף דאר רחביה הסמוך לביתו. הפקידים בבנק כבר הכירו אותו היטב. יום אחד הוצב במקום פקיד חדש וצעיר שלא הכיר אותו. הוא ביקש תעודת זהות.

למה לך תעודת זהות? תמה אבי, הריאני בעצמיכאן.

איש מחתרת לח"י היה אבי. הוא ידע היטב - כבר לפני חמישים שנה, כמה קל לזייף תעודת זהות. לו חי בימינו - היה יודע עד כמה הדבר קל עוד הרבה יותר בעידן המחשבים והמדפסות.

דו"ח מבקר המדינה על המאגר הביומטרי שפורסם אתמול חושף תקלות משמעותיות בניהול המאגר. תקלות שאם טרם תוקנו - חייבות למצוא את תיקונן לאלתר. ויש צורך להאריך את תקופת הניסוי כדי לבחון גם את המערכות החדשות והתיקונים שיוכנסו.

אך חשוב לא פחות ממה שיש בדו"ח הוא מה שאין בו. לא נתגלה כשל אבטחה או פרצה שדרכה עלולים חורשי רעה לגנוב את הנתונים שבמאגר ולעשות בהם שימוש זדוני.

והרי זו הייתה עיקר דאגתם של מתנגדי המאגר מיום שעלה הרעיון לצייד את אזרחי ישראל בתעודה זיהוי ודרכון ביומטריים, שהנתונים שבהם נשמרים במאגר לאומי. השכם והערב טענו כי הנתונים לא יהיו מוגנים כהלכה והנזק עלול להיות רב.וכן, אני יודע שאין הם מתנגדים לתעודת זיהוי ביומטרית רק למאגר מתנגדים הם. אבל בהעדר מאגר מרכזי לא ניתן לבדוק את הקשר בין השם המופיע על התעודה, , הפרטים הביומטריים הצרובים בה, וזהותו האמיתית של נושא התעודה.

הטיעונים בעד ונגד כבר נלעסו לעייפה. ועדיין לא הצלחתי להשתכנע מדוע אין המתנגדים טוענים נגד מאגרים דומים שיש בידי צה"ל, משטרת ישראל, לשכות התעסוקה וגורמים נוספים, ועוד פחות מזה אני מתקשה להבין מדוע אין הם מהססים למסור טביעות עשר אצבעות בשגרירות האמריקאית בבקשם ויזה, ושוב בכל פעם שהם נכנסים לגבולות ארה"ב , בעת שהם מישירים מבט אל המצלמה המותקנת בדלפק ביקורת הגבולות . האם לדעתם המאגרים האמריקאים מחוררי ויקיליקס ומצולקי אסאנג' נחשבים בטוחים יותר? ורק בארץ, שבה על פי הנטען מאות אלפי תעודות זיהוי מזויפות - רק כאן חוששים ממאגר שיחשוף את שודדי הזהות? לפי הערכות משרד הפנים מיליארדים נגזלים מהביטוח הלאומי בטענות שווא. רבים מהערבים תושבי יהודה ושומרון נהנים באמצעות תעודות מזויפות מכספים כאלו, בבית החולים סורוקה נרשמו עשרות מקרים של נשים שילדו שלוש פעמים בשנה אחת. נס רפואי כשלעצמו, באמצעות שימוש בתעודות מזוייפות או העברת תעודות מאישה לרעותה, ובהעדר מאגר להשוואת נתונים ביומטריים של נושא התעודה יתחמקו מעונש רוצחים ואנסים ופדופילים רבים. כל אלו אינם חשובים דיים למתנגדי המאגר.

כשאנו מבינים שבעידן הטכנולוגי הנוכחי יודעים עלינו הכל כל הזמן, גם אם איננו רוצים בכך, המאבק במאגר הביומטרי הוא מאבק אנכרוניסטי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר