"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

די לעכב את צעדיה של האישה

,עודכן

במאות ה-18 וה-19 היה בתוקף חוק בארצות הברית, שקבע כי לנשים אסור להתלבש כמו גברים. נשים נדרשו ללבוש בגדים שידגישו את נשיותן, על מנת שלא יוכלו להתחזות לגברים, ולקבל זכויות המגיעות לגברים בלבד, כמו הזכות להצביע. חוק זה יועד, פשוטו כמשמעו, להותיר נשים במקום חברתי נמוך מזה של גברים.

בימים אלה ממש, מרחק מאות שנים מחקיקה אפלה זו, ומרחק שנות-אור, לכאורה, מתקופה בה מעמדן הנחות של נשים הונצח באמצעות לבושן, עושה חברת אל-על מעשה דומה, בדרישתה מדיילות לקבל את פני הנוסעים והנוסעות בטיסותיה כשהן נעולות בנעלי עקב.

רבות נכתב על נזקיה של תרבות הלבוש לנשים. החל במחוכים מועכי-הצלעות, שגרמו לנשים להתעלף בשל מחיצת ריאותיהן, וכלה בחצאיות שהקשו על הליכתן. במסגרת זו, נמתחה ביקורת חריפה על תופעת נעילת נעלי עקב, בהיותן פריט הנעלה המנוגד למורפולוגיה של כף הרגל ולמלוא התמיכה לה נדרש עמוד השדרה.

ברמה הבסיסית ביותר, נעלי העקב נחשבות הרסניות לבריאות הגב של האדם. ברמה הרעיונית – כמו החצאיות והמחוכים – הן נחשבות אמצעי שמטרתו להצר את צעדיהן של נשים.

קו ישר אחד נמתח, לפיכך, בין הוראתה של חברת אל-על לדיילותיה לנעול נעלי-עקב, בין החקיקה שפקדה על נשים לא ללבוש בגדים "גבריים", ובין האיסור על בנות בלבד ללבוש מכנסיים קצרים לבית-הספר.

זהו הקו המחבר בין מה שנתפס לעתים כהקפדה על מראה ייצוגי, והדרישה מנשים "להיראות" כמו נשים, וממילא, "להתנהג" כמו נשים, ובין הציפייה מנשים להיות כבולות לשליטה חברתית בהן. לנשים, כמו לגברים, יש הזכות המלאה להחליט מה ללבוש. בחברה שממילא מכתיבה לנשים, בחוקיה הבלתי-רשמיים, שעליהן להתנהג בהתאם למצופה מהן, כפייה עליהן לנעול נעלי-עקב, ולשרת את הציבור כשהן "נשיות", היא בלתי נסבלת ובלתי ראויה.

הכותבת היא השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר