"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בנסיבות אלה: ההסכם הטוב ביותר האפשרי

,עודכן

בנאומו בקונגרס אמר ראש הממשלה נתניהו כי יש חלופה להסכם רע, וזהו הסכם טוב יותר. הסכם המסגרת הנוכחי הוא טוב יותר, הרבה יותר מזה שנדמה היה כי הולך ומתרקם. אני מניח שגם נתניהו לא האמין כי אפשר להגיע בהסכם למימוש דרישותיו של צד אחד בלבד. מימוש כזה ניתן, אולי, להשיג בפעולה צבאית, וידוע כי גם פעולה כזו, מוצלחת ככל שתהיה, יכולה היתה להסיג לאחור את תוכנית הגרעין של איראן בכשלוש שנים, לא יותר, שלא לדבר על מחירה בדם. ישראל, לאחר ההסכם שייחתם בעוד כשלושה חודשים, תוכל לחוש ביטחון רב יותר, ולכן חתימתו היא אינטרס ישראלי מובהק.

הכתבה הכי נקראת היום באתר: על דיאטה כזו עוד לא שמעתם

לא ציפינו לפירוט כזה כבר בשלב הנוכחי של השיחות, לא ציפינו לכך שחלקים חשובים מן ההסכם יהיו תקפים 20 שנה או רבע מאה, ומי שחשב כי אפשר היה להגיע למשהו טוב עוד יותר, טעה לחשוב כי אחד מן הצדדים ייאות לוותר על כל רצונותיו. אין חיה כזו בהיסטוריה. העובדה שגם שש המעצמות מרוצות וגם איראן מרוצה אינה הוכחה לכישלון ההסכם, אלא להצלחתו. כשצד אחד מובס וחותם על הסכם כניעה הוא יעשה כל מה שיוכל כדי להפר את ההסכם ולהתנקם במי שהשפילו.

הסכם הגרעין עם איראן הוא הסכם שמותיר בידי איראן את הקליפות, אך מבטיח למעצמות את המהות. כך, למשל, יוכל המתקן בפורדו להתקיים, אך הוא יפסיק להיות מתקן העשרה, ויהפוך מרכז מחקר. כך, למשל, כור המים הכבדים באראק לא יפיק פלוטוניום (המאפשר ייצור נשק גרעיני), והעיקר - תובטח רמה גבוהה מאוד של פיקוח חודרני, לשנים ארוכות, אשר גם לאחריהן לא תורשה איראן, כמובן, לפתח נשק גרעיני.

אם יעלה יפה הניסיון להכשיל את החתימה על ההסכם, לא ייווצר מצב שבו יוחרפו הסנקציות הבינלאומיות על איראן, ושבו היא תיאלץ להרים ידיים ולהפסיק, באופן מוחלט, את פעילותה הגרעינית. כל מה שעלול לקרות הוא קבוצת סנקציות אמריקניות נוספת, מול התרופפות הסנקציות של הגורמים האחרים בעולם, אשר יהיו מתוסכלים מן ההחלטה האמריקנית. האיראנים יימצאו במרחק של חודשיים־שלושה מן הפצצה, וייתכן שיעשו מאמץ לצמצם עוד יותר את משך הזמן הזה, כדי לאיים עלינו ועל הגורמים הפרגמטיים בעולם הערבי. האם אז ייצא מישהו למלחמה? המעצמות? אנחנו? הנשיא ברק אובאמה? האם מצבה של ישראל יהיה נינוח יותר? קשה להאמין.

ישראל צריכה לברך על ההסכם שהושג בלוזאן ולעשות מאמצים להבטיח כי אם תפר איראן את ההסכם, לא יעבור על כך העולם לסדר היום, וארה"ב לא תמתין לשותפותיה כדי לפעול מול איראן. זהו האינטרס האמיתי שלנו ושל רוב העולם הערבי, ועל קבלת ההבטחה האמריקנית הזו עלינו לעמוד.

צריך לשאול: עם מי חותמים על ההסכם?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר