עוד כבוד כזה ואבדנו

הבלגים ניצחו אותנו 0:1 בכדורגל. פרשנים דיברו על כך שאחרי התבוסה לנבחרת וויילס, הנבחרת הצילה את כבודנו האבוד, רוצה לומר שההפסד הפעם היה מכובד. אותי לימדו שניצחון עדיף על הפסד, אבל הייתי מעדיף שנחכה ליום העצמאות ואז נראה איך הבלגים בחידון התנ"ך.

מצד שני, מה היה קורה אילו היינו מנצחים את האימפריה הבלגית? כנראה שהיינו חוזים בהפגנות של השמאל ובאוסף של מאמרים שבהם מתגעגעים לימים שהיינו מפסידים. 

כמה יפים היינו בימים ההם. ואיך היינו צודקים בימים ההם. ואיפה הגבולות של ארץ ישראל הקטנה והצודקת והמפסידה?

הסיטואציה הלא נעימה שעברה נבחרת הכדורגל שלנו השבוע - עם שני ההפסדים הצורבים - מזכירה לי את אותו זוג יהודי שהונצח בכתבי דרויאנוב. 

לבעל ואישה היתה חנות קטנה. 

בערב שבת השאירה החנוונית את בעלה בחנות, בעוד היא עצמה יצאה לביתה להכין צורכי־שבת. כיוון שגמרה מלאכתה, שבה לחנות ומצאה: שני קוזאקים עומדים בפתח החנות וממלאים כיסיהם מכל הבא לידם, ובעלה הבטלן אינו רואה ואינו שומע ועיניו שקועות בספר הגמרא שלפניו. 

התחילה האישה צווחת: "בטלן! הלוא הקוזאקים גונבים".

התיק הוא עיניו מן הספר והחזיר: "אלא מה יעשו קוזאקים? יישבו וילמדו ש"ס ופוסקים?" 

כן, כדורגל זה כנראה בשביל בלגים, לא בשביל ישראלים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

 

מי פה הקוזאק?

השבוע נחשף שמנכ"ל החברה לישראל, שהיא חברה ציבורית, שבמהלך כהונתו ירד שווי החברה, היה השכיר שהרוויח הכי הרבה בישראל. עלות שכרו של אותו מנכ"ל היתה 3‪.‬5 מיליון שקלים לחודש, והוא קיבל בנוסף גם מענק של 31 מיליון. והקוזאקים? נו, הם היו צריכים לבוא לנהל כאן חברות ציבוריות במקום לשדוד חנויות קטנות.

 

רק אצלנו

רק אצל יהודים חוגגים ניצחון על המצרים באכילת מרור, ואחרי שמגישים את המאכל עם הטעם הבלתי נסבל הזה ממתיקים אותו במאכל שנועד להנציח את הטיט ששימש לעבודת פרך (חרוסת). רגע, מי בכלל מנציח טיט?

 

יש על מי לסמוך

האם הפרשנים שטענו שמי שמזהיר מהגרעין האיראני הוא סתם היסטרי, ודרשו לסמוך על הנשיא ברק אובאמה - מבטיחים שלא לוותר על המחאה הבאה, נגד ה"משיחיות" של הממשלה? 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו