ממתי עזרה הדדית תלויה בדעות פוליטיות?

מאז ניצחוןנתניהו, בשמאל מחכים למי שיכבה את האור. חלק מציעים לנו לשתות ציאניד, מעטים פונים לעשות חשבון נפש. חלקים מאותו שמאל, שמעמיד בראש דגליו את הסולידריות, השיתופיות ואת השוויון, לקחו זאת צעד אחד קדימה. בשעות האחרונות מציף את הרשת קמפיין חדש, המאיים לסגור את השאלטר לעמותות הרווחה.

הכתבה הכי נקראת היום באתר: הטעות המביכה של הערוץ הראשון

"השנה לא פותחים את הלב לאלו אשר סגרו את שכלם. עת שהסתיימו הבחירות ונחשפו אחוזי ההצבעה השונים ברחבי הארץ דומה כי המוחלשים דווקא בחרו בימין כלכלי, קפיטלסטי חזירי שרואה לנגד עיניו את העשירים וזונח את העניים, המסכנים, השקופים. ואלו הנתונים המדהימים: 40% לליכוד באשקלון, 43% לליכוד בשדרות, 31% לליכוד באשדוד ועוד. מדוע שאעזור לאלו שהחליטו לירות לעצמם ברגל?

מדוע עליי מוטלת החובה המוסרית לעזור לאלו שבחרו מרצונם החופשי לקפוץ לים עם משקולות של 4 טון - כיצד אוכל לעזור להם, גם אם אתרום הכיצד יחלצו מהעוני אם בחרו במדיניות כלכלית קפטילסטית חזירית, על ידי חילוץ נקודתי של כמה אנשי שמאל הגרים במרכז תל אביב? לא אתן יד לתרומה כזו, תרומה שרק מעודדת את הממשלה להסיר אחריות מאלו הזקוקים לתמיכה אמיתית. אומרים על השמאל שהוא נאיבי, בואו נוכיח שלא!"

האם שקלו לרגע את האפשרות שכלכלית, הימין מיטיב עם העניים? ממתי סולידריות תלויה בדעות פוליטיות? לאן נעלמה הסולידריות, הציונות שבה התגאו כל כך במהלך קמפיין הבחירות?

ממשלת נתניהו הובילה את אחוז האבטלה למקום הנמוך ביותר אי פעם. אנשים עובדים הם אנשים שמחים יותר, הם מספקים את הצרכים של עצמם. הכסף שהם מכניסים לכיס הורווח ביושר. הכלכלה הימנית, הקפיטליסטית, כמובן דוגלת בכך. צמצום התלות בממשלה, הגברת החירות הכלכלית הפרטית. עבור המחנה הנאור, הליברלי, יש רק שני גוונים. אור וחושך.

אם אתה המחנה הנכון, דעתך יכולה לערער על יסודות המשטר הישראלי ותיחשב מהפכנית. אך אם אתה נמנה על תומכי הימין, אין חשוך ממך. אם אתה עני והצבעת ימין, ראוי אתה לחיים קשיי יום. מגיע לך שמנתקים את החשמל, מגיע לך שהמקרר שלך ריק, הבאת את זה על עצמך. לא כי התנהלת בצורה כלכלית לא אחראית, אלא כי שמת מחל בקלפי. הם ליברלים בעיני עצמם. מה קרה, החלש מסרב להישאר תלוי במדינה אז משחררים את החבל?

שנאת האחר וחוסר הבנת הפריפריה הם חלק ממה שהפך את השמאל למילה גסה. כשמעורבות הממשלה בחיי הפרט מצטמצמת, יש מקום ליוזמות פרטיות ובהן צדקה. הפריפריה תצמח בזכות עצמה, ובעזרת אלו שמאמינים באמת בסולידריות, ללא תלות בדעות פוליטיות כלשהן.