למה אני סומך על נתניהו

בעוד כמה ימים תעמוד הזכות לכל תושב במדינת ישראל אשר מלאו לו 18 שנים להצביע בבחירות לכנסת.

לא בכדי זכות ההצבעה ניתנת רק למי שמלאו לו 18 שנים. ראוי לזכור כי זכות ההצבעה ניתנה רק לבגיר, משום יכולתו לשפוט את המציאות ולהבחין בין עיקר לטפל. לשם כך נדרשת יכולת תבונית, ידע נרכש, ניסיון חיים. כל אלה הם כלים חשובים מאוד כדי לעשות בחירה מושכלת.

הנושא הזה העסיק אותי מפני שבשבועות האחרונים עסקו הכותרות בנושאים כגון: המאבק של אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, מני נפתלי, במשפחת נתניהו, פרשת הבקבוקים של הגברת נתניהו ומצב המעון. והיה עוד נושא - איום הגרעין האיראני; נושא שבאופן גורף, חוצה מפלגות, הוסכם כי הוא רציני, קיומי וחשוב ביותר. אני משוכנע כי כל אדם בוגר מסוגל לשפוט בנקל מה כאן עיקר ומה כאן טפל; מהי רכילות זדונית ושולית, ומהו נושא כבד משקל.

אך גם כאשר השיח הציבורי עסק בנושא האיראני, הדיון עבר מהעיסוק החשוב - באיום עצמו - לטפל: האם ראוי כי ראש הממשלה ינאם בקונגרס למורת רוחו של נשיא ארה"ב? אם לשפוט על פי מבחן התוצאה, זה היה אחד הנאומים הטובים והחשובים של ראש הממשלה.

אני סומך על ראש הממשלה בנימין נתניהו. אני סומך עליו בשל התנהלותו האחראית אל מול האיום האיראני, כמו גם בשל התנהלותו אל מול חמאס, שהוא שלוחה קדמית של איראן. כראש העיר שדרות, אני יכול להעיד כי נתניהו הביא לעיר שינוי מהותי בהיבט הביטחוני, כאשר שינה את הגישה הרופסת אל מול הטרור.

בעוד ממשלות השמאל בחרו במדיניות של הבלגה, נתניהו בחר בגישה תקיפה שלפיה מגיבים מייד ובעוצמה. שינוי הגישה הביא את חמאס להירתע מירי לעברנו, בשל התגובה הכואבת. יתרה מזאת, נתניהו לא איפשר לתושבי שדרות לחיות במציאות של "טפטופים", שבה בכל כמה ימים משוגרת לעברנו רקטה. עם אותה המציאות, של "שב ואל תעשה", לא יכולנו לחיות עוד. החידלון הביטחוני, כמו גם המדיני, בציפייה של ממשלות השמאל ורצונן למצוא חן בעיני העולם על חשבון ילדי שדרות, הביאו רבים בעיר לייאוש ולאכזבה.

היום, לשמחתי, המצב שונה בתכלית. הייאוש התחלף בתחושה כי למישהו כאן אכפת מאיתנו. שינוי המגמה החזיר תושבים רבים הביתה ונטע ביטחון כי יש על מי לסמוך. זה אותו ביטחון אשר גרם לתושבים להישאר כאן במהלך מבצע צוק איתן. היום, בעקבות שינוי המגמה, העיר גדלה ותושבים נלחמים על זכות לשטח ולבניית בית. נכון, סביר שיהיו עוד סבבי לחימה נגד חמאס, אך בעת מלחמה העם כולו מגויס לדבר ועומד מול האתגר יחדיו. מנגד, בשיגרת ה"טפטופים" מדינת ישראל מתנהלת כרגיל, בעוד תושבי שדרות חיים בפחד מתמיד. זו היתה המציאות בעבר. זו המציאות אשר נתניהו שינה מן הקצה אל הקצה. עבור תושבי שדרות מדובר בשינוי מהותי, שהחזיר את הביטחון ואת השפיות לאזור.

בעניין הנושאים החברתיים־כלכליים, אני יכול לספר כי נתניהו חולל כאן, בשדרות, שינוי עצום. בעוד ממשלות השמאל לדורותיהן דיברו ודיברו ולא עשו דבר, היה זה בנימין נתניהו אשר הביא את הרכבת לשדרות - ובכך קירב אותנו למרכז וסלל את הדרך לחיזוקה ולביסוסה של העיר. נתניהו אחראי להעברת החלטת הממשלה לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות ובעוטף עזה, שעיקרה העברת מאות מיליוני שקלים לתקצוב, לביצוע עבודות שיפוץ ולהקמת מגרשי ספורט, אולמות תרבות, פארקים, מעונות יום ממוגנים ומרכזי צעירים.

לכן אני יודע כי נתניהו טוב לשדרות, לפיתוח הנגב ולמדינת ישראל. זה המשך דרכה של מורשת בן־גוריון. זו מנהיגות.