"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בחירות 2015: שיעור רע באזרחות

,עודכן

בימיבחירותאלה טרודים כל המופקדים על החינוך בישראל בהתמודדות עם האתגר: כיצד ממשיכים לחנך לאזרחות טובה ולמעורבות פוליטית למראה פרצופה של המערכת הפוליטית בימים אלה?

6 ימים לבחירות - כל העדכונים בעמוד המיוחד שלנו

אם תזכה הכנסת הקרובה למלא את ימיה כחוק, ישתתפו בבחירות הבאות, לראשונה בחייהם, רבבות בני נוער הלומדים כיום בחטיבה הצעירה, שהשקפתם על ההנהגה הישראלית מתעצבת בימים אלה באמצעות כלי התקשורת המציגים את המתמודדים. שואלים את עצמם המורים לאזרחות, ושואלים את עצמם המנהלים, המחנכים, רכזי החינוך החברתי, מדריכי תנועות הנוער וכל מי שעוסק, בדרך זו או אחרת, בחינוך שיש לו זיקה לפוליטי ולאזרחי: מה יועילו כל שיעורי האזרחות, הסמינריונים, ימי העיון והסדנאות מול הגלים העכורים שנשקפים אל התלמידים מן המרקע? כנגד הציוצים והפוסטים, הגידופים, הנאצות, הבוז וחוסר הכבוד? כנגד הזלזול באינטליגנציה של הבוחר, הסיסמאות הנבובות, הקומיקאים להשכיר, המייצרים סרטוני פרסומת דמויי־תעמולת־בחירות? האם אפשר לסמוך על שיקול דעת המתמודדים על ליבו של הבוחר באמצעים הללו?

הכתבה הכי נקראת היום באתר: אם גם אתם מתים על צ'יפס - כדאי שתקראו מה קרה לבחור הזה

הבעיה משותפת לכל שדרות החברה הישראלית: ערבים ויהודים, חרדים ודתיים לאומיים, שמאל וימין. ההתגוששות בכל הזירות מתנהלת בסגנון דומה בין המחנות, ובתוך כל מחנה ומחנה בפני עצמו.

זו אינה גזירה משמיים. אפשר לנהל מערכת בחירות גם אחרת. דומה שהגיעה העת להבהיר למתמודדים וליועציהם, שקצה נפשנו בשפה ובסגנון שבהם מתנהלת מערכת הבחירות. עדיין לא מאוחר מדי, יש עוד שבוע. ויהיו גם הבחירות הבאות. מזמינים להרצאות ולפאנלים רק את מי שיתחייב לומר את עמדותיו ולא להשמיץ. לא פותחים סרטונים פוגעניים. הרי האח הגדול סופר כל כניסה, כל השתהות, כל הורדה. אם הסטטיסטיקות של הצפייה, ההאזנה והקריאה ישתנו - תשתנה הגישה של כל המערכת. הנה דוגמה לפעילות: המורה והתלמידים ידפדפו יחדיו בתעמולת הבחירות שבאינטרנט ויגיבו בטוקבקים כנגד תעמולה זולה, פוגענית, שטחית, יגיבו בשאט נפש ובתרעומת. כלפי תעמולה מכבדת, מסבירה, הוגנת - יגיבו בביטויים של הערכה. נשמע נאיבי? חינוך מבוסס לא מעט על נאיביות. בעברית זה נשמע אפילו טוב יותר: תום.

כראש מכללה לחינוך, התבקש שאדרש לשאלה - מדוע אף אחד לא מדבר במערכת הבחירות הזו על חינוך? אבל חינוך מבוסס, בראש ובראשונה, על דוגמה אישית, ולכן נחכה לימים יפים מאלו, כשמערכת הבחירות עצמה תשדר ערכים, מידות טובות, כבוד לזולת, גם ליריב. או אז נשמח לשמוע מה יש לנבחרינו לומר גם על חינוך.

הכותב הוא ראש המכללה האקדמית הרצוג

"מרן הנחה אותנו בדיוק מה רצונו"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר