אזרחות לכולם
לימודי האזרחות בבתי הספר עוסקים בליבת הקיום של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ליבה האמורה לגבש את דמותו של התלמיד הישראלי כאזרח בעל תפיסת עולם ערכית-מוסרית, הנכון לקחת חלק בעיצובה של החברה שבה הוא חי, להיות שותף בבניין קומתה הרוחנית והחומרית ולעסוק בחיזוק לכידותה הפנימית וזיקתה אל המורשת ההיסטורית. לכידות ומורשת משותפת הן תנאי הכרחי לנכונותם של אזרחים בני חורין לחיות במולדתם ולהגן עליה.
החברה הישראלית היא פסיפס מדהים של בני אדם - יהודים וערבים, דתיים וחילונים, ותיקים ועולים חדשים - המנסים למצוא נתיב לחיים משותפים למרות השסעים המאפיינים את חייהם כמעט בכל תחום. לימודי האזרחות אמורים לסייע בהנחלת התובנות והערכים שיש בהם כדי לתת תוכן ממשי למגילת העצמאות, המבטאת את ערכי היסוד הנלווים לחזון שיבת ציון והקמת מדינת ישראל.
במשך שנים רבות לימודי האזרחות נתנו ביטוי מובהק לתפיסות ולאמונות של השמאל הישראלי. שמאל שהוא מיעוט, אך שולט בצמתים רבים של חיינו ועושק את דעתו ואת רצונו של הרוב. בחסות דיבורים על דמוקרטיה, חופש ביטוי ופלורליזם בחינוך, גדלו דורות של צעירים שנושלו ממורשתם הלאומית, התרבותית וההיסטורית. את החלל שנוצר מילאו הגיגים פוסט-ציוניים שקידשו את ה"אני", העצימו את שיח הזכויות ובנו חומות שנאה וניכור בחברה הישראלית.
כל מי שניסה להתמודד עם העיוותים, שפשטו במערכת הוראת האזרחות, נתקל מייד במקהלה מיומנת הזועקת זעקות שבר על סתימת פיות. כקוזאק נגזל שרוממות הדמוקרטיה בפיו רק כשהיא משרתת אותו.
החלטת משרד החינוך להפסיק את העסקתו של המפקח האחראי ללימודי האזרחות היא ביטוי אחראי לדאגה עמוקה מפני רדידות, שטחיות וחוסר מקצועיות, שקיבלו ביטוי בספרי לימוד שאושרו על ידו. ספר שיש בו שגיאות לרוב, כולל בהבנת מושגי יסוד של דמוקרטיה, לאומיות יהודית, מסורת, עלייה, דת ומדינה וחוקי יסוד קונסטיטוציוניים. במדינות נאורות ספרים שכאלה לא היו מגיעים כלל לתלמידים הזכאים לקבל מידע אמין, רציני ועדכני.
חזונה, ערכיה ומורכבותה של החברה מצדיקים ומחייבים ספרי לימוד ברמה גבוהה ולא הגיגים מניפולטיביים החוסים בצל ההגנה של מכונים ומוסדות מחקר שהתמחו במתן קורת גג אקדמית לתועמלנים, המבקשים להפריד בין המדינה לבין יהדותה ובין המולדת לבין אדמתה. התגייסות פרופסורים, מדריכי אזרחות ומורים למען מפקח שנכשל בנושא כל כך מהותי, רק מוכיחה את תוקף הטענה שמדובר בפוליטיקה המוסווית באמרי שפר.
חסד עשה שר החינוך עם תלמידי ישראל, שלאחר שנים רבות החליט לעשות סדר. לא ייתכן שהרוב הגדול יצטרך כל העת להתנצל על הגשמת מדיניות המבקשת לשלב נאורות, אוריינות, יהדות וקידמה. יש לקוות שלימודי האזרחות ייתנו ביטוי לעומק רעיוני ולא לסיסמאות, לשורשים ולא לעלי כותרת, למהות ולא לקליפה, לדיון אינטליגנטי פתוח ולא למיכרה של בורות מעליבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו