חם ולא נשלם

מה שהכי מפחיד אותי בגל החום הנוכחי הוא חשבון החשמל הקרוב: הוא יהיה גבוה יותר מהמשכנתא. אינוורטר או לא, חשבון החשמל כבר מזמן בארבע ספרות, ומאיים להגיע לחמש.

לא זוכר איך פעם חיינו בישראל ללא מזגן ולא זוכר איך שרדנו בלעדיו, אבל אני זוכר את עצמי נוהג ברכב נטול מזגן - זו היתה סאונה על גלגלים. ככה מרגישים היום גם במזגן, כאשר הוא מתעייף ושוכח לקרר.

שעות אחרי השקיעה, אפילו אחרי חצות, כשהבריזה אמורה כבר לקרר את הגוף, המזגן פועל ברוב הבתים בישראל בשארית הכוח שעוד נותרה לו. אם מכבים אותו לדקה, נוצרת מייד תחושת מחנק, כאילו אין אוויר. אבל זה לא כאילו. באמת אין אוויר, אלא רק לחות דביקה שעוטפת אותנו ומצמידה אותנו לכל משטח שניגע בו.

זה ויכוח ישן שבכל שנה הופך לחריף יותר: האם פעם היה פה חם יותר? האם בשנות ה-50 וה-60 שרדנו פה בקלות ללא מזגנים ואילו כיום הפכנו ל"מפונקים ממוזגים"-

לא חדש לנו חום יולי-אוגוסט, ולא עוזר שכתבו על זה שיר. הישראלים בטוחים, ויש לזה הוכחות, שהחום רק מתגבר בכל שנה שעוברת. אלא שזו לא רק תחושה שלנו. המכשירים מתעדים, והם בצד של המתלוננים.

אנחנו צודקים - בכל קיץ חם יותר. לא רק כי בשנה שעברה בילינו את יולי בשבדיה. אגב, גם בשבדיה השנה חם ואין שם מזגנים, אבל לפחות אפשר לטבול באיזשהו אגם קריר. אם אנחנו, הישראלים, בוחרים לטבול במעיין, נניח בסחנה, אנחנו מגלים שהמים בטמפרטורה של 27 מעלות בצל, ואין צל.

הישראלים למדו ביומיים האחרונים באיזו טמפרטורה הם נמסים. כשאנחנו הולכים, אנחנו משאירים עקבות, ואם אנחנו עומדים לרגע, נוצרת שלולית. בקבוק צמוד זה כבר לא עניין של אופנה, זו הישרדות. מים חמים יוצאים גם מהברז של הקרים.

גם משלגון או מקרחון אי אפשר ליהנות בחום הזה. הוא נמס לנו ביד כמה שניות אחרי שהוצאנו אותו מהמקפיא. המנות שהכנו לכל השבוע מתחילות להפשיר במקפיא. בכל פעם שאנחנו מכניסים לתוכו את הראש כדי לצנן את המוח, האוכל מתקלקל. הגלידות כבר הפשירו מזמן.

אין ברירה אלא לצאת מהבית שמסרב להתקרר, אבל בימים האחרונים האוטו הוא חממה משוכללת על ארבע והוא אגר את החום של שעות הבוקר; בהגה אי אפשר לגעת, וכדי לנהוג צריך להשתמש בכפפות של תנור. מהר מאוד מגלים שאפשר להישרף גם דרך שמשת הרכב.

הטלפון הסלולרי אף הוא סובל. כשנכנסתי לאוטו, הוא הודיע לי בהכנעה שבחום הזה הוא לא פועל. רק אחרי שהמזגן הוריד את הטמפרטורה למשהו שפוי, הוא חזר לעצמו. אני לא.

מזל שיש קניונים ממוזגים בישראל, ובשפע. הקניונים גם מארגנים פעילויות יצירה לילדים כדי שהמבוגרים יוכלו להתפנות ולמשש את הסחורה בחנויות, או סתם להתקרר לרגע. למדוד בגדים בקיץ הזה, כשהתורים לחדרי המדידה ארוכים, זה לא תענוג גדול.

ומה הלאה? הבעיה היא שכולם יודעים שגם בחודש ספטמבר לא צפויה פה הקלה בחום. כמו כל כך הרבה דברים אחרים במדינה, הקרירות תמתין לנו רק אחרי החגים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו