, עודכן
מכירים את המגירה הזאת במטבח, שאליה דוחפים את כל הניירת ומקווים שהגמדים יבואו ויסדרו? אז אחרי ששום גמד לא הגיע (גם עליהם כבר אי אפשר לסמוך,(לקחתי על עצמי את המשימה. וככה, תוך כדי ניסיון לעשות סדר בחשבונות החשמל, זימונים לימי הורים, פלאיירים של מדבירים ותוצאות ישנות של בדיקות דם, מצאתי מעטפה ובה מתנה שקיבלתי ממישהו שהחשבתי עד לא מזמן כחבר - בני (שם בדוי) שוורצקופ (שם מצחיק). זו היתה הזמנה למסאז' זוגי בספא. מכיוון שזמן רב לא טעמתי את נחת זרועו של מסאז'יסט, ומאחר שהמתנה הזו לא הגיעה עם פתק החלפה, החלטתי לעשות מעשה ולממש אותה. אחרי תיאומים שארכו זמן רב פינינו לנו בוקר, וכשאנו רחוצים, אופטימיים וטיפל'ה מאוהבים, שמנו פעמינו אל עבר מתקן הפינוקים. בפקקים היה לי המון זמן לעיין בברושור. את עיניי צדה תמונה של גבר ואישה בחלוקים לבנים, יושבים על ספות קש במרכזה של גינה אקזוטית. הוא בלונדיני ושרירי, שערו משוח בשמן עדין וזיפי זקן טריים מעטרים את פניו. היא בלונדינית חייכנית ושופעת בריאות, שמתרפקת עליו בלחיים סמוקות, ופניה "מספרות עליה שהיא באה מאהבה, באה מאהבה, באה מאהבה!" אגב, בתמונה היה גם שולחן ועליו מגש עם פירות העונה, כולל אננס. הציפיות שלנו היו בשמיים. לאכזבתנו, הספא היה ממוקם באזור תעשייה, וחוץ מעץ בונסאי קטן בכניסה ומזרקה חשמלית בגודל של קומקום לא נמצא זכר לגינה האקזוטית. גם הזוג הסקסי מהתמונה כנראה יצא קודם ולא חיכה לנו. במקום המגש והפירות, פונקנו בצלוחית עם שלושה ענבים, תה צמחים ועוגייה. על אננס לא היה מה לדבר. למרות שתיאמנו את בואנו מראש והסברנו שאנחנו באים עם שובר מתנה, חשתי בחוסר שביעות רצון מצידה של המארחת. מאוחר יותר יסביר לי בעל הבית ש"היפה בשוברי מתנה זה 90-שאחוזים מאבדים אותם."בקיצור, אנשים משלמים מראש על מתנה שאיש לא בא לדרוש. איזה סטארט-אפ!
האווירה בפינוקייה היתה קסומה. האורחים הסתובבו בחלוקים לבנים, נעלו כפכפי מגבת, שתו תה רויבוש ודיברו בלחש. הכל היה מאוד תרבותי. בפינות החדר בערו להם בדומייה נרות ריחניים, קטורת מעושנת הוסיפה לעסק מימד רוחני, וברקע התנגנה מוסיקה מרגיעה. ממחקר שערכתי הגעתי למסקנה שהפסקול המושמע במכוני הספא הוא אחד משניים: או "הרועה הבודד ," הלהיט הטחון והשמאלצי של גאורגה זמפיר שמנגן על חליל פאן, או קטעים אינסטרומנטליים של איזה טיבטי תחמן שגר בהימלאיה. יש לו קערה גדולה, מחבת לוהטת, ענף עם עלים יבשים, קנקן מים ומכשיר הקלטה, והוא מקליט את עצמו מטפטף מים מהקנקן לקערה ומהקערה למחבת, תוך שהוא ממלמל משהו בטיבטית, מרשרש בעלים וחובט בגונג צעצוע של הבן שלו. זהו. את הדיסק הזה הוא מוכר ב- 20 דולר לכל מכוני הספא בעולם. עסק טוב. התבקשנו לבחור מסאז' מהרשימה: קלאסי, שבדי, קרקפת, רקמות, רקמות עמוק, אבנים חמות. אני ביקשתי לקבל אבנים חמות עם גלידה וסירופ שוקולד, אבל אשתי ביקשה ממני להפסיק לבלבל את המוח ובחרה עיסוי הנקרא לומי לומי. זה מסאז' שעזאם עזאם אוהב לקבל אחרי שהוא שותה בקפה קפה. אני הלכתי בסוף על המסאז' התאילנדי המוכר והטוב, וביקשתי עוד ענבים.
ישבנו בחדר ההמתנה וחיכינו. אחרי מחשבות עמוקות ניגשתי לקבלה והודעתי שאנחנו מעוניינים במעסה עבורי ובמעסה עבור אשתי. לא עברה דקה, ובחור ובחורה שנכנסו לחדר לקחו אותנו לחדר אחר שעל דלתו שלט קטן "אלמוג ים."שמות החדרים בספא נועדו להרגיע אותך ולהשכיח ממך זיכרונות רעים ואחריות מיניסטריאלית, ולכן תמיד יהיו קשורים לחופים, בריזה ושלווה. אף פעם לא יקראו לחדר טיפולים בשם "שלום הגליל" או "אש בכרמל,"אפילו אם מיקומו בגליל או בכרמל. שכבנו על המיטה עם הפנים בתוך החור, כשגופנו מכוסה במגבת. החור שקיבלתי היה די גדול, ובמאמץ קטן הצלחתי לראות את אשתי שוכבת על הבטן, בעוד גבר זר משמן לה את הגב. איך לומר בעדינות, השימון הזה לא נראה לי בכלל.
למרות שידיה העדינות של המעסה שלי נעמו לי מאוד, הצלחתי, במבטים ובקריצות, לשכנע את האישה שאיתה התחתנתי להחליף בין המעסים. הצמד הסכים, אך ההתחלפות לוותה בפרצופים מאחורי הגב ובצקצוקי לשון. באותה הזדמנות ביקשתי גם להחליף למסאז' שבדי, כי התאילנדי היה לי רכרוכי מדי ושמן הקוקוס עשה לי תיאבון. המסאז'יסט אמר בסדר, אבל חוץ מזה שהוא הפך את התמונה על הקיר - שהשתנתה מחופי קופנגן לנוף של פיורדים - לא הרגשתי באיזשהו הבדל. לאחר כמה דקות חשתי אי נוחות ממגע ידיו של יורגן שלי והתגעגעתי למסאז'יסטית שלי. ביקשתי שוב להחליף. הפעם התקבלה הבקשה בכעס עצור, וגם העיסוי שהיא עשתה לי נהיה מעט אגרסיבי, אבל מי אמר שמסאז' אגרסיבי זה רע. בזמן העיסוי עברו לי מחשבות שבטח עוברות לכל אחד בראש. הרי ברגע שמישהי נועצת לי אצבעות בגב, כבר יש בינינו איזשהו קשר אינטימי, לא? התכוונתי לשאול אותה מאיפה היא, איזו מוסיקה היא אוהבת (חוץ מ"הרועה הבודד" של זמפיר), כמה צווארים היא פוגשת ביום, עד כמה היא חושקת בי מ-1 עד 10, ומתי ראתה גוף כזה בשנים האחרונות. אבל המחשבות עייפו אותי מאוד, ונרדמתי. אחרי חצי שעה התעוררתי לצלילי המים, הגונג והעלים של הנזיר הטיבטי התחמן. כשיצאנו, אשתי נשבעה שלעולם לא תעשה איתי יותר ,'מסאז לא זוגי ולא אי זוגי'. מתברר שנחרתי כל הזמן הזה והפרעתי את שלוותם של האורחים בחדרים האחרים. בקבלה ביקשו שנמלא משוב והציעו שנקנה שובר מתנה ל"מישהו שאנחנו אוהבים". מייד קניתי שובר למסאז' זוגי לחברי בני ולזוגתו, וצילצלתי להגיד לו יום הולדת שמח. "אבל היום הולדת בדצמבר,"הוא ענה. אמרתי לו שאין קליטה וסגרתי את הטלפון. יצאנו למכונית שומניים ומדיפי ניחוחות. מישהו חסם לנו את הרכב ולא יכולנו לצאת, אז עמדנו בשמש וחיכינו. אחרי רבע שעה חטפתי את החלסטרה. העצבים גרמו לי להזיע והפיח של אזור התעשייה נדבק לי לשמן קוקוס על האף. פקידת הקבלה שיצאה להשקות את הבונסאי אמרה שלדעתה אני חייב דחוף טיפול פנים באבנים חמות. מישהו מכיר מקום טוב? yairn@israelhayom.co.il טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
האווירה בפינוקייה היתה קסומה. האורחים הסתובבו בחלוקים לבנים, נעלו כפכפי מגבת, שתו תה רויבוש ודיברו בלחש. הכל היה מאוד תרבותי. בפינות החדר בערו להם בדומייה נרות ריחניים, קטורת מעושנת הוסיפה לעסק מימד רוחני, וברקע התנגנה מוסיקה מרגיעה. ממחקר שערכתי הגעתי למסקנה שהפסקול המושמע במכוני הספא הוא אחד משניים: או "הרועה הבודד ," הלהיט הטחון והשמאלצי של גאורגה זמפיר שמנגן על חליל פאן, או קטעים אינסטרומנטליים של איזה טיבטי תחמן שגר בהימלאיה. יש לו קערה גדולה, מחבת לוהטת, ענף עם עלים יבשים, קנקן מים ומכשיר הקלטה, והוא מקליט את עצמו מטפטף מים מהקנקן לקערה ומהקערה למחבת, תוך שהוא ממלמל משהו בטיבטית, מרשרש בעלים וחובט בגונג צעצוע של הבן שלו. זהו. את הדיסק הזה הוא מוכר ב- 20 דולר לכל מכוני הספא בעולם. עסק טוב. התבקשנו לבחור מסאז' מהרשימה: קלאסי, שבדי, קרקפת, רקמות, רקמות עמוק, אבנים חמות. אני ביקשתי לקבל אבנים חמות עם גלידה וסירופ שוקולד, אבל אשתי ביקשה ממני להפסיק לבלבל את המוח ובחרה עיסוי הנקרא לומי לומי. זה מסאז' שעזאם עזאם אוהב לקבל אחרי שהוא שותה בקפה קפה. אני הלכתי בסוף על המסאז' התאילנדי המוכר והטוב, וביקשתי עוד ענבים.
ישבנו בחדר ההמתנה וחיכינו. אחרי מחשבות עמוקות ניגשתי לקבלה והודעתי שאנחנו מעוניינים במעסה עבורי ובמעסה עבור אשתי. לא עברה דקה, ובחור ובחורה שנכנסו לחדר לקחו אותנו לחדר אחר שעל דלתו שלט קטן "אלמוג ים."שמות החדרים בספא נועדו להרגיע אותך ולהשכיח ממך זיכרונות רעים ואחריות מיניסטריאלית, ולכן תמיד יהיו קשורים לחופים, בריזה ושלווה. אף פעם לא יקראו לחדר טיפולים בשם "שלום הגליל" או "אש בכרמל,"אפילו אם מיקומו בגליל או בכרמל. שכבנו על המיטה עם הפנים בתוך החור, כשגופנו מכוסה במגבת. החור שקיבלתי היה די גדול, ובמאמץ קטן הצלחתי לראות את אשתי שוכבת על הבטן, בעוד גבר זר משמן לה את הגב. איך לומר בעדינות, השימון הזה לא נראה לי בכלל.
למרות שידיה העדינות של המעסה שלי נעמו לי מאוד, הצלחתי, במבטים ובקריצות, לשכנע את האישה שאיתה התחתנתי להחליף בין המעסים. הצמד הסכים, אך ההתחלפות לוותה בפרצופים מאחורי הגב ובצקצוקי לשון. באותה הזדמנות ביקשתי גם להחליף למסאז' שבדי, כי התאילנדי היה לי רכרוכי מדי ושמן הקוקוס עשה לי תיאבון. המסאז'יסט אמר בסדר, אבל חוץ מזה שהוא הפך את התמונה על הקיר - שהשתנתה מחופי קופנגן לנוף של פיורדים - לא הרגשתי באיזשהו הבדל. לאחר כמה דקות חשתי אי נוחות ממגע ידיו של יורגן שלי והתגעגעתי למסאז'יסטית שלי. ביקשתי שוב להחליף. הפעם התקבלה הבקשה בכעס עצור, וגם העיסוי שהיא עשתה לי נהיה מעט אגרסיבי, אבל מי אמר שמסאז' אגרסיבי זה רע. בזמן העיסוי עברו לי מחשבות שבטח עוברות לכל אחד בראש. הרי ברגע שמישהי נועצת לי אצבעות בגב, כבר יש בינינו איזשהו קשר אינטימי, לא? התכוונתי לשאול אותה מאיפה היא, איזו מוסיקה היא אוהבת (חוץ מ"הרועה הבודד" של זמפיר), כמה צווארים היא פוגשת ביום, עד כמה היא חושקת בי מ-1 עד 10, ומתי ראתה גוף כזה בשנים האחרונות. אבל המחשבות עייפו אותי מאוד, ונרדמתי. אחרי חצי שעה התעוררתי לצלילי המים, הגונג והעלים של הנזיר הטיבטי התחמן. כשיצאנו, אשתי נשבעה שלעולם לא תעשה איתי יותר ,'מסאז לא זוגי ולא אי זוגי'. מתברר שנחרתי כל הזמן הזה והפרעתי את שלוותם של האורחים בחדרים האחרים. בקבלה ביקשו שנמלא משוב והציעו שנקנה שובר מתנה ל"מישהו שאנחנו אוהבים". מייד קניתי שובר למסאז' זוגי לחברי בני ולזוגתו, וצילצלתי להגיד לו יום הולדת שמח. "אבל היום הולדת בדצמבר,"הוא ענה. אמרתי לו שאין קליטה וסגרתי את הטלפון. יצאנו למכונית שומניים ומדיפי ניחוחות. מישהו חסם לנו את הרכב ולא יכולנו לצאת, אז עמדנו בשמש וחיכינו. אחרי רבע שעה חטפתי את החלסטרה. העצבים גרמו לי להזיע והפיח של אזור התעשייה נדבק לי לשמן קוקוס על האף. פקידת הקבלה שיצאה להשקות את הבונסאי אמרה שלדעתה אני חייב דחוף טיפול פנים באבנים חמות. מישהו מכיר מקום טוב? yairn@israelhayom.co.il טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
יאיר ניצני
הטור "מרים גבה" של יאיר ניצני מתפרסם מדי יום שישי במוסף "שישבת" ב"ישראל היום", וזוכה להצלחה גדולה בקרב קוראי העיתון והשכנים. יאיר ניצני נולד בבאר שבע, התחנך בחיפה, התחתן בתל אביב ואכל שיפודים באור יהודה. חלומו הגדול הוא להיות נהג אוטובוס ולהוביל תיירים במסלול חייו. הוא חבר בלהקת תיסלם, וחתום על דאחקות ושיגועים שנכנסו לפנתיאון הבידור הישראלי כמו שיר המנגל, שגריר עיראק בישראל באסם עזיז וכמובן האשם תמיד. בטלוויזיה הוא הנחה את תכנית הסאטירה "אחורי החדשות", ואת תכניות התרבות "הינשופים" ו"קצת גבוה", שבהן הוא נאלץ להציג חזות של אינטיליגנט בניגוד לרצונו. בשנת 2012 יצא לאור ספרו "מרים גבה" המבוסס על טוריו בעיתון, והוא בהחלט הרים כמה גבות בברנז'ה, אבל כמו שניצני אומר: "זה שמעולם לא קראתי ספר, לא הפריע לי לכתוב אחד".
