וירוס המחשבים שתקף את איראן איפשר לנו שוב הצצה נדירה למלחמת העתיד: תוכנות ריגול במקום סוכנים, וירוסים קטלניים במקום מחסלים, פעילות אפורה וחשאית במקום קרבות רחוב רעשניים. כזאת בדיוק היתה התוכנה "להבה", שפעילותה נחשפה בסוף השבוע. חברת קספרסקי הרוסית - מהמובילות בעולם בתחום הגנת המחשבים - התפארה אמנם בפיצוח התוכנה, אבל כל מי שבקי בתחום יודע שמאחורי המלל מסתתרת פדיחה גדולה: שלוש שנים, מאז 2007, הסתובבה "להבה" במאות מחשבים מוגנים, כשהיא מתגברת על לפחות 43 מנגנונים ותוכנות הגנה מתקדמים - בלי שתיחשף. היא הקליטה אודיו ווידיאו, צילמה וצותתה, ואת כל המידע שלחה למפעיליה תוך כדי שהיא חומקת מתחת לרדאר. גם כאשר אותרה לראשונה, במארס 2010, נדרשו עשרות מומחים של קספרסקי ויותר משנתיים עד שפוצחה, וגם עתה מודים בחברה שתידרש עוד שנה לפחות עד שהיא תפוענח לחלוטין. אין ספק: כמו סטאקסנט לפניה, גם "להבה" משתייכת לליגת העל של הווירוסים. בעולם הסייבר העריכו אתמול שצוות של יותר מ-100 איש כתב את "להבה", בחסות מדינתית. הווירוס הופץ כנראה באמצעות דיסק-און-קי, כשהוא יודע לתקוף רק מחשבים "מסומנים" ולדלג על השאר. על פי אותן הערכות, "להבה" סיימה את תפקידה הרבה לפני שפוצחה; סביר שמי שידע להשיג קידמה טכנולוגית כזו כבר לפני חמש שנים ויותר, נמצא היום כבר דור או שניים קדימה - עמוק במחשבי היעד שבהם מתנהלות מלחמות העתיד. בעולם הזה, החדש, ישראל היא שחקנית מרכזית. עם או בלי קשר לסטאקסנט ול"להבה", אנחנו נמצאים בחזית הידע העולמי בתחום הסייבר - הגנתית והתקפית - לצד סין, ארה"ב ורוסיה. היכולת הזאת אמורה להביא לישראל מידע שימנע מלחמה וידחה גרעין, או לפחות יאפשר לפעול נגדם טוב יותר. מהבחינה הזאת, אנשי 8200 והמוסד הם לא פחות לוחמים מאנשי יחידות העילית, ולעיתים דווקא הם יאפשרו להכריע - ללא עימות פיזי ותוך השארת הצד השני חשוף, מופתע וחסר אונים. דווקא משום כך הדיבורים בנושא שנשמעו אתמול אצלנו היו מיותרים ומזיקים. במלחמה הזו צריך לתת למחשבים לדבר, לא לשרים: עם כל הכבוד למלל ולרהב, את העבודה הספציפית הזאת תוכנה של 20 מגהבייט יודעת לעשות הרבה יותר טוב מהם.
