"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האסתטיקה לא משקרת

,עודכן

1.נדמה שאפשר למצוא אסתטיות מסוימת כשקבוצה עם יומרות כמו של הפועל ירושלים עוברת תקופה מתסכלת כמו בשבועות האחרונים. למשל, רכות הגנתית. איזה יופי של רכות הגנתית יש לירושלים. אמנם יש הגנות רכות ממנה, אבל אין רכה כמוה.

כשהגארדים של מכבי חיפה חדרו לצבע, למרות שתירגלו באימונים סיומות מול גבוהים ועברו סימולציות על קריאת מצבים כשמגיעה עזרה, כל הידע היקר הזה נזרק הצידה. שחקני חיפה היו צריכים להישאל לפני המשחק מה הדבר היחיד שהיו לוקחים איתם לצבע של ירושלים, כי ממש כמו על אי בודד, הם יישארו לבד, ללא עזרה.

כי בצבע של ירושלים החיפוי חפוי ראש, ההדדיות התאדתה והסיוע חסר ישע. והעידון המקצועי שבו נמרחו האצבעות של שחקני ירושלים במרגרינה, כמו שף קינוחים מיומן, כשהובילו בשש הפרש ברבע השלישי והמומנטום לצידם, ובסידרת איבודים של טיפול לקוי בכדור וכדררת לנתיבים ללא מוצא, הוציאה את חיפה למתפרצות והכניסה את הראש בקיר באלגנטיות, עד שהקיר, בעודו עומד איתן ומסדק את גולגולתה, מסמיק מהמגע הנעים.

או החילוף שהשאיר את ליאור אליהו על דגן יבזורי. שיאים של אסתטיקה פיזיולוגית, בראות את המאמצים של הברכיים של אליהו להתכופף, הפיקה בכתה מאוד, והנוירונים שעוברים מהמוח אל עבר כפות הרגליים המנסות לזוז בתנועות צידיות נשארות לקפה באזור האגן כדי לגלות שהסוס כבר ברח מהאורווה ונתן אסיסט לרנה רוז'ו. באותם רגעים האסטרונאוטים שמדלגים נטולי כבידה בחליפתם בתחנת החלל הבינלאומית הרגישו מהירים לרגע.

לקראת הסוף, ביתרון שתי נקודות לחיפה, יבזורי קלע שלשה על ראשו של אליהו ללא יד שתפריע, כי לחוסר היכרות של שחקני הליגה יש צד אסתטי, הרי מנין לאליהו לדעת שדווקא יבזורי, מכל האנשים, יקלע שלשה?

או האצבע של דונטה סמית', אמצעית וגאה, מונפת אל עבר מקללי היציעים. גם לתסכול אחרי משחק יש אסתטיות, וכולם יכולים להחטיא עונשין ברגעים מכריעים (כולנו ראינו את הפרסומת שבה מייקל ג'ורדן מספר על כישלונותיו שבנו את הצלחתו), אבל שחקן עם מדד 47 ו־30 נקודות, שמפסיד את המשחק מהקו, זו כבר פואטיקה אסתטית.

אולם לרגע מבצבצת המחשבה - לו סמית' היה משתמש באותה אצבע בדיוק על מנת לכוון את הכדור היטב ולהפיל את כף היד בטכניקה הדרושה, כדי לקלוע קצת יותר מ־50 אחוזים מהקו?

2.השופט גילי כהן העביר אתמול את כל הצופים הניטרליים לצידה של חיפה בגלל הרחקתו הלא מוצדקת של מורן רוט.

מעבר לעובדה שדרווין קיצ'ן השתמש בידו כדי להפיל את רוט, ושאפשר היה לא לשרוק כלום ושזו היתה התערבות גסה במהלך המשחק, נראה את כהן שורק את השריקה הזו לדונטה סמית' או לג'רמי פארגו. מסופקני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר