"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דור הטאבלט וזיכרון השואה

,עודכן

בני נוער בעולם ואצלנו בפרט נולדו לתוך מציאות שמציבה מדי יום סף רגש וגירוי גבוה במיוחד. הדור הצעיר מעודכן, רגיל לצרוך ידע מהיר, כאן ועכשיו, אונליין, בלחיצת כפתור, או נכון יותר לומר היום - במגע מסך. "לזכור ולא לשכוח" זהו סלוגן שטוב לטקסים, אבל איך באמת גורמים לבני הנוער, אלה שבעתיד יישאו על כתפיהם את הנחלת זיכרון השואה, לזכור ולהעביר הלאה? זהו האתגר שעימו אנשי חינוך מתמודדים באופן יומיומי.

השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא אם האופן שבו אנו מספרים את סיפור השואה מתאים לימינו. איך גורמים לדור הצעיר להתעניין בסיפור השואה, שהופך עם השנים לסיפור היסטורי רחוק? איך מרתקים אותם כדי שיפנימו את התחושות ויעבירו לבאים אחריהם? ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, בשילוב סף הגירוי שעולה והולך, מקשים את האתגר.

אחד האמצעים החזקים להמחשת סיפור השואה טמון במסע לפולין שאליו יוצאים בכל שנה אלפי תלמידים. חלקם אף עוברים הדרכות במוזיאון השואה והגבורה ביד מרדכי. אולם צריך לזכור שמדובר בעלות גבוהה שלא כל אחד יכול לעמוד בה, ושבגיל 17 לא כל אחד מרגיש שהוא מסוגל להתמודד פנים מול פנים עם האכזריות הבלתי נתפסת. לכל אלה אנחנו מחויבים לתת מענה. לאחרונה פורסם שעדויות ניצולי השואה הן המקור המשמעותי ביותר ללימוד השואה בקרב בני נוער, אבל ניצולי השואה הם דור הולך ונעלם שקשה לו כבר להגיע להעיד בבתי ספר ברחבי הארץ.

בקיבוץ יד מרדכי הגענו להחלטה כי הדרך הנכונה היא לדבר בשפתם של בני הנוער. לכן, למשל, במוזיאון יד מרדכי אנו משתמשים בתצוגות מולטימדיה ובאמצעים טכנולוגיים רבים להמחשת הזוועות. רבים ביקרו אותנו כשחשפנו את התצוגות החדשות. מדוע? כי בתצוגות החדשות עוברים המבקרים חוויה רב-חושית באמצעי מולטימדיה מתקדמים. כך, למשל, משוחזר הבונקר שממנו פיקד מרדכי אנילביץ' על מרד גטו ורשה, יש מודל תלת-מימדי של גטו ורשה, קרון רכבת משוחזר ועוד.

* * *

מתוך ניסיון של שנים אפשר לומר שזו הדרך לקרב את בני הנוער לנושא השואה - תצוגות שמצליחות לספר את הסיפור ההיסטורי בצורה מכובדת וראויה, ועם זאת לגעת בבני הנוער וליצור בעבורם חוויה שמצליחה לעמוד בסף הגירוי.

אני קוראת למערכת החינוך ולאנשי החינוך להתאים את האופן שבו מונחל זיכרון השואה לבני הנוער. ככל שעוברות השנים, האחריות נופלת על כתפינו. לצד הטקס הרגיל ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, שבו כולם לובשים לבן ומקריאים קטעי שירה, צריך לתת איזשהו ערך מוסף, פחות סטטי ויותר מוחשי, פחות ישן ויותר עדכני - רק כך נצליח ביחד לגשר על הפערים שבינם לבין ההיסטוריה של עמם.

שנה"ל תשע"ג תעמוד בסימן 70 שנה למרד גטו ורשה - כדאי להיערך לכך כבר עתה.

הכותבת היא מנהלת מוזיאון השואה והגבורה בקיבוץ יד מרדכי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ורד בר

עו"ד ורד בר היא מנהלת היחידה לקידום מדיניות וחקיקה במרכז רקמן לקידום מעמד האישה, הפקולטה למשפטים, אונ' בר־אילן

כדאילהכיר