האש בעיניים כבתה
אל תטעו בקלוז אפ של דני קליין בתבוסה למ.כ הבקעה. למסתכל מהצד זה נראה חוסר אונים, ובפועל האיש בוער מבפנים. הוא מרגיש כמו אבא שכל הזמן נותן לילד שלו כסף ללימודים והוא מבזבז אותו על בילויים. עוד לא חצי העונה, אירופה כבר הלכה שנה שנייה ברציפות, הליגה על הפנים וגם הגביע יכול ללכת בעוד שבוע וחצי.
ההבדל הוא שבעבר, כשקליין היה בוער מבפנים, זה היה מתורגם למעשים בחוץ. היום הרבה פחות.
אלוף הארץ בגיוס כספים - זה מה שכולם אומרים על דני קליין שמעמיד לקבוצה כל עונה את התקציב השני בגודלו בליגה, בהפרש גדול מהאחרות. העניין הוא שהיום קליין הוא יותר שר אוצר מראש ממשלה.
שלא תטעו, גם היום אי אפשר לקנות סיכה בלי קליין. אין לו בעיית שליטה, יש לו בעיית דרייב. איפה האש שהיתה לו בעיניים?
אולי אלו השנים הרבות, הכישלונות, או טראומות מהעבר, אבל קליין נותן היום לאירועים להוביל אותו, במקום שהוא יוביל אותם. קליין יודע היטב מה קורה, חלק מהדברים חזה, אבל שלא כבעבר, הוא פתאום נותן לדברים לעבור. בעבר קיבל קליין את ההחלטות, נתן לאינטואיציה שלו לדבר והלך בכוח על הדברים שבהם הוא מאמין. זה הביא לעיתים לנפילות, אבל בסופו של דבר הוא שם את המועדון חזק על המפה.
בעונת 2004, כשהחליט שהוא רוצה את קלי מקארתי, הוא הביא אותו בשנייה ממכבי ראשל"צ. החלטה שהיתה שווה גביע יול"ב.
תמיד ישבו לקליין הרבה אנשים על האוזן. בעבר הוא שמע את כולם ועשה מה שהוא מבין, והרבה פעמים עשה טוב. מה שהפועל ירושלים זקוקה לו יותר מכל הוא המנהיגות של קליין. ירושלים זקוקה לקליין של פעם, לבעל הבית האמיתי. קליין תמיד פרח בזמן משבר. היום המשבר מנהל את הקבוצה. מי שחושב שההליכה של קטש תפתור את הבעיות - טועה.
ירושלים זקוקה לשורת החלטות מרחיקות לכת של קליין. הראשונה: מנהיגות מקצועית. מנהל מקצועי בכיר עם סמכויות נרחבות ותוכנית ארוכת טווח. הפועל ירושלים היא הקבוצה מספר 2 רק בהגדרה, היא מזמן לא כזו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנואבי סגל
פרשן כדורסל
מסקר את תחום הכדורסל ב"ישראל היום" מאז 2007. מתמחה בליגת העל, ביורוליג וביורוקאפ. נשוי ואב לשניים. "הסקופ הראשון שלי היה בשנות ה-90 בעיתון 'חדשות'. זה היה ראיון בלעדי שעשה המון רעש, עם דורון ג׳מצ׳י בזמן שהיה במו״מ להארכת חוזה עם מכבי תל אביב".
