נתונים מרעננים על דמוגרפיה

נביאי הזעם הדמוגרפי טוענים עוד מאז ייסוד הציונות המדינית שהיהודים נידונו להיות מיעוט בין נהר הירדן לים התיכון. אך העובדות מפריכות את תחזיותיהם. ב-2011 נהנית הדמוגרפיה היהודית מרוח גבית ואילו הדמוגרפיה הערבית - בכל המזרח התיכון - מרוח נגדית. לדוגמה, שיעור הלידות היהודיות השנתיות בישראל זינק ב-56% מ-1995 לעומת שיעור הלידות השנתיות הערביות - 10%. שיעור הלידות השנתיות היהודיות המריא מ-69% ב-1995 ל-76% ב-2011.

המגזר החילוני - ובייחוד העולים מבריה"מ ו"הצפוניים" - אחראים לזינוק הדמוגרפי, במקביל לירידה קלה בפריון החרדי כתוצאה מהשתלבות בשוק העבודה ובגיוס לצה"ל. פער הפריון היהודי-ערבי הצטמצם מ-6 לידות לאישה ב-1969 ל-0.5 לידות ב-2011. הפריון התכנס ל-3 לידות לאישה בקרב הדור הצעיר, ופריון היהודייה ילידת הארץ עבר את ה-3. שיעור הפריון היהודי בישראל גבוה מכל מדינות ערב, להוציא את תימן, סעודיה, עיראק וסוריה. למשל ירדן - המהווה אחות תאומה ליו"ש - ירדה ל-2.8 לידות לאישה, מצרים - 2.5 לידות ואפילו איראן המוסלמית הקיצונית ירדה ל-1.7 לידות.

הכרסום בשיעור הפריון הערבי נובע מהשתלבות מוצלחת בתשתיות המודרניזציה. רוב הנשים הערביות נישאות בגיל 20 פלוס, ולא 18-15, ומפסיקות ללדת בגיל 40 פלוס, ולא 50 פלוס. תופעת הריון גיל הנעורים נעלמת והולכת, והשימוש באמצעי מניעה משתרש. התהליך מהיר יותר ביו"ש עקב תהליך עיור מהיר: 70% כפריים ב-1967 ו-75% עירונים ב-2011, עם 30% אבטלה, מלחמת אזרחים, ריחוק מהמשפחה התומכת בכפר ושיא בשיעור הגירושים.

ב-1898 טען שמעון דובנוב, הדמוגרף היהודי המוביל, כי בשנת 2000 יהיו בישראל 500,000 יהודים. ב-1944 טען פרופ' רוברטו בקי, מייסד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והאב הרוחני של "נביאי הזעם הדמוגרפי", שב-2001 יהיו בישראל 2.3 מיליון יהודים לפי התרחיש האופטימי ביותר - מיעוט של 33%.

אבל ב-2011 מתעדת המציאות הדמוגרפית יותר מ-6 מיליון יהודים, כולל 300,000 עולי בריה"מ שעדיין לא הוגדרו כיהודים, ומהווים רוב של 66% ממערב לירדן (57% כולל עזה), הנהנה מרוח גבית דמוגרפית.

מאז עליית מיליון יהודי בריה"מ, "מנופח" מספר ערביי יו"ש במיליון באמצעות הכללת תושבים השוהים בחו"ל יותר משנה, "ספירה כפולה" של ערביי ירושלים, "ניפוח" מספר הלידות ועוד.

המציאות הדמוגרפית מבהירה שכל מי שטוען שהיהודים נידונו להיות מיעוט ממערב לירדן טועה או מטעה באופן שערורייתי. על מעצבי המדיניות לפעול לפי עובדות.