אליפות זו לא מילה גסה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אליפות זו לא מילה גסה

, עודכן

1. כבר נמאס לתת מחמאות לראובן עטר על העבודה הנפלאה שהוא עושה בנתניה עם תקציב "קבוצת המוקפאים" של מכבי ת"א, אבל הוא פשוט לא משאיר לך ברירה. זה יותר מהניצחון החמישי העונה אתמול על ב"ש. גם יותר מהמקום השני שבו מדורגת הקבוצה ערב משחקן של שלוש הגדולות.

את המחמאות הוא צריך לקבל בעיקר בזכות ההתקדמות המתמדת שעושה מכבי נתניה תחתיו, מהימים שבהם היה הכסף של יאמר אבל הקבוצה שיחקה הגנתי ועם מסירות ארוכות, לימים אלה שבהם היא מציגה הרכב צעיר וזול אבל מניעה כדור נפלא, לוחצת על היריבה בשטח שלה ומייצרת מספיק מצבים כדי לנצח גם במשחק לא גדול שלה.

את נתניה עזבו בפגרה דלה ימפולסקי, השוער המצוין קרלוס אריאס והקפטן אוראל דגני, אבל אצל עטר אין אפס. על הנפילה עם השוער מרטינוביץ' הוא כיפר בהבאתו של אמיר אדרי המבטיח, את דגני החליף טורבאנו פניאס ובקישור חסרונו של ימפולסקי, שבינתיים מתייבש על הספסל של אלישע לוי, כמעט לא מורגש. תוסיפו את עמרי בן הרוש שהפך לשחקן הרכב בנבחרת, דג'אני, סבע, מוגרבי, ניר נחום וקרופניק, ותקבלו שלד שבהחלט יכול לתת פייט לאלה שמוגדרות "גדולות", אבל כרגע נראות כמתבוססות בבינוניות.

מה שככל הנראה יפיל את עטר זה הסגל הקצר שלו, שקרס בסיבוב השלישי בעונה שעברה, אבל אם יתחיל לתמרן כבר עכשיו ויזרוק למערכה שחקנים צעירים כדי שישתפשפו, הוא עוד יכול להגיע לחודש אפריל עם סיכוי אמיתי לאליפות. אם זה אכן יקרה, זו בהחלט יכולה להיות פרידה ראויה מהקופסה.

2. הערב נקבל עוד אינדיקציה אם נתניה באמת יכולה לאיים על התל-אביביות ועל מכבי חיפה. שלוש האירופיות שלנו פוגשות קבוצות לא קלות 72 שעות אחרי המשחק בליגה האירופית, וניצחונות שלהן הם בהחלט לא עניין מובן מאליו. מכבי פ"ת מגיעה לבלומפילד עם סגל בכלל לא רע ומאמן חדש (אייל לחמן), ובהחלט יכולה לתקוע נעל בגלגלים של יואב זיו וחבריו. הפועל יוצאת לאשדוד, שם גם בעונות טובות יותר היא שומטת בדרך כלל נקודות. חיפה מארחת את קריית שמונה המאומנת, שתהווה אגוז הרבה יותר קשה מאשר מרק הצ'ורבה שטרפה בחמישי.

3. ניסן יחזקאל אולי הובס אתמול על ידי הפועל עכו, אולי יש מתיחות בינו לבין הבעלים רביב ספיר כי בנו של האחרון לא מקבל הזדמנויות, אבל הוא חייב להמשיך לאמן את עירוני ראשל"צ כל עוד הוא ירצה בכך. אני לא מכיר את יחזקאל, אבל לפעמים יציבות היא הדבר שמפריד בין שורדות ליורדות. יואב כץ גזר אתמול קופון ראשון על ההחלטה להשאיר את ניצן שירזי. אם לספיר אכפת מהפועל ראשל"צ ולא רק מהבן שלו, הוא ילך באותה הדרך ורק ירוויח מכך בעתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר