זהו תג המחיר: אם את מתעסקת עם צדק חברתי, קוראים לך אוכלת סושי. אם את מתעסקת בנושאים מדיניים ובעיקר עם התנחלויות - קוראים לך בוגדת ומאיימים על חייך.
ח', הפעילה המרכזית בשלום עכשיו, שהכניסה לביתה רוססה בקריאות שטנה ושנאה, אולי נבהלה, אך בוודאי לא הופתעה. במשך שנים מקבלים ראשי "שלום עכשיו" ופעילי שמאל אחרים איומים, קללות ונאצות. ככה נראית מחאה שאינה זורמת עם הקונצנזוס - היא מאוימת והיא תובעת מחיר אישי כבד באמת. פרופ' זאב שטרנהל נפצע ב-2008 כשמטען צינור הונח בפתח ביתו. לפיגוע קדמו איומים טלפוניים. איומים סופם להתפוצץ.
ח' אינה פוחדת ואף לא קיבלה את הצעתי לעבור לישון בתל אביב לכמה לילות. היא מסורה ומוכנה למחירים שאותם היא משלמת כאישה הפועלת באומץ נגד המשך הבנייה בהתנחלויות. האידיאולוגיה מחסנת אותה מפני הפחד הממשי על חייה.
מובן שאין בדעתה או בדעת התנועה לשנות את אופי הפעילות בגלל ההתקפה האלימה. להיפך, יש פה הזדמנות להבין כמה רע, משחית, אלים ומסוכן הוא מפעל ההתנחלויות, למרות שרוב תושביו אינם נמנים עם הטרוריסטים החדשים ואינם מגבים בגלוי את הפעילות הבלתי מרוסנת של אותה קבוצה. אבל ידוע לכל כי מערכת הערכים שלה אנו קוראים "חינוך", מקורה באותה חוויה אישית של הילד ובסביבה הראשונה שלו: הוריו, שפתו, סביבתו. האדמה שעליה יושב ביתו, הנוף הנשקף מחלונו.
ילד הגדל על אדמה שנגזלה מבעליה, שאת יישובו מקיפה גדר חשמלית, שמי השתייה שלו נשאבו מבאר שיובשה לשם כך וששכניו הם אויביו - ילד כזה שכל מהותו, ילדותו וחייו נעוצים בעוול מתמשך של מישהו אחר, אינו יכול לגדול כאדם בעל גבולות ברורים ומוגדרים. עוד לפני ששמע מסרים מאורגנים מהוריו ורבניו - חייו הם מלחמה ארוכה אחת, ועתידו לוט בערפל, כי אין הכרעה לגביו. לכך צרפו את "הזכויות ההיסטוריות והדתיות", את השאיפה להקדמת הגאולה המשיחית ואת הנקמה כדרך חיים, ותקבלו ציבור טעון ודלוק, רודף ורדוף שהאלימות הסמויה והשקטה המוצנעת תחת גג הרעפים האדום היא מזונו הרוחני.
לכן, גם אם על פי הערכות מדובר "רק" ב-3,000 איש המשתתפים באלימות, קבוצה לא קטנה זו יונקת את השראתה מהמחתרת היהודית של שנות ה-80, שראשיה אנשים מכובדים ולגיטימיים, ומארבעה עשורים של בנייה, חקלאות ותעשייה לא חוקיים.
לא פלא שממשלות ישראל נמנעות מלהתעסק עם המתנחלים. הם באמת מפחידים. "תמות נפשי עם פלישתים", הם אומרים, וקובעים או מלחמה בערבים או מלחמת אחים.
למרבה האבסורד, הטרור הישן/חדש של המתנחלים מגובה בעמדות הממשלה. פעם היה הטרור כלי של קבוצות מיעוט נרדפות. היום במעצמה כמו ישראל, קבוצת הכוח ההגמונית, המתנחלית, עושה יד אחת עם הפרלמנט ומתרגמת את חוקיו ומסריו למעשים בשטח. זהו טרור אפקטיבי במיוחד היוצר אווירת רדיפה, מלחמה מתמדת וחוסר תקווה. ח' אינה לבד, בעמדותיה תומך רוב הציבור הישראלי. רק שעכשיו הציבור מודאג יותר מההפרטות ולא מנסיגות, ועוסק בעתיד החברה ולא בעתיד המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו