אביב העמים הערבי הביא למציאות חדשה: ראש ממשלה טורקי מקיים ביקור היסטורי בקהיר ומדבר כאילו הוא בבית. יש להניח כי ארדואן לא היה מעז לשאת נאום כה תוקפני כלפי ישראל בקונגרס האמריקני. יש להניח גם שעם נשיא אחר בבית הלבן, ארדואן לא היה מעז לשאת נאום כזה בשום בירה ערבית. אפשר להעריך כי עם מובארק בשלטון ארדואן בכלל לא היה מגיע השבוע למצרים. אבל הדבר החדש ואולי הכי משמעותי זה השם החדש שאותו קיבל ארדואן מהרחוב המצרי של אחרי כיכר תחריר: סלאח א-דין. ארדואן נשא אתמול בפני הליגה הערבית נאום מאוד תוקפני כלפי ישראל ומאוד מרוכך כלפי הרחוב הערבי. מה לא עושים כדי לרצות את ההמון הערבי? מה לא עושים כדי לתפוס פיקוד בעולם ערבי מבולבל? מה לא עושים כדי להיקרא על שמו של מי שהצליח לשלוט בערבים ואף לכבוש את ירושלים- בקהיר המשיך אתמול ארדואן, כצפוי, לדרדר את היחסים עם ישראל. תוניסיה ולוב הן התחנות הערביות המהפכניות הבאות במסע שלו. יש לקוות עבורו כי יש לו בקנה עוד כמה הצהרות אנטי-ישראליות. אם לא, אחרי שאיים עלינו מהים ומהאוויר (כלי הטיס העוינים) נוכל להציע לו, בתוניסיה או בלוב, באביריות גדולה, לעבור לאיום מהיבשה. צריך גם להבין את ארדואן: הוא הרי הימר על "מדיניות אפס העימותים". הוא השקיע במנהיגים, כולל אלה בלוב ובסוריה. גם לקח לו קצת זמן להבין מה קורה בתוניסיה ובמצרים. והנה פתאום הכל מתהפך לו. מה עושים- אין יותר קל מנוסחה ישנה ובדוקה: התנגשות חזיתית עם ישראל. הנה פתרון פשוט ויעיל כדי לטפח את תדמיתו במזרח התיכון, שם הוא בחר להשקיע. "מדיניות אפס העימותים" הטורקית הפכה ל"מדיניות העימות עם ישראל". בינתיים, מבחינת ארדואן זה 0:1 גדול לטורקיה. ארדואן גם יודע לנצל מצבים עד כדי כך שיש הסבורים כי אופורטוניזם היא בכלל מילה טורקית. 20 בספטמבר מתקרב וארדואן הופך ללוביסט של המדינה הפלשתינית. זה הזמן אולי להזכיר לארדואן שעם כל הכבוד לטורקיה ולאימפריה העות'מאנית, שאליה הוא מתגעגע, זאת דווקא ישראל, שאותה הוא תוקף, שסללה את דרכם של הפלשתינים למדינה. יש להניח כי במצרים לא אהבו את המופע של ארדואן, ולא רק משום שמצרים שותפה מלאה לסגר על עזה. המועצה הצבאית עדיין לא בשלה לדמוקרטיה, בדיוק כמו מצרים, וארדואן עם המודל הדמוקרטי-איסלאמי-טורקי שלו רק מתסיס את ההמון. סביר להניח שארדואן לא יבקש מהרחוב במצרים להתנצל בפניו על ההשוואה עם סלאח א-דין. מה לעשות והאיש, שנהג באבירות, יש להודות, עם אויביו הצלבנים - היה כורדי דווקא.
סלאח א-דין? הוא בכלל היה כורדי
בועז ביסמוט
כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.
