"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אמצעי סינון הכרחי עבור המערכת

,עודכן

סטודנט שמגיע למערכת ההשכלה הגבוהה בלי הכנה מתאימה עולה למערכת משאבים רבים, ולכן סינון יעיל דוגמת הבחינה הפסיכומטרית הוא צעד משתלם. בעבר היו בחינות כניסה למוסדות ההשכלה הגבוהה וכיום ויתרו על כך, כנראה בגלל התחרות על התלמידים. שום מוסד לא רוצה להיות זה שמציב עוד משוכה. כיום, אגב, מעטים היו מצליחים בבחינות של אז. רמת הידע של התלמידים במדעים, למשל, ירדה בצורה מבהילה.

נותרנו עם הבגרויות והפסיכומטרי כמסננים. על פי סטטיסטיקה של משרד החינוך, השילוב שלהם מוצלח למדי. המתאם בין הצלחה בלימודים בשנה הראשונה לבין שילוב של ציוני הבגרויות והפסיכומטרי גבוה מן המתאם לכל אחד מהם לחוד. הפסיכומטרי בודק מיומנויות למידה בצד מהירות מחשבה - שני דברים המועילים להצלחה בלימודים גבוהים. הבגרויות אמורות לשקף יכולת עבודה מתמשכת, אלא שזה לא באמת עובד. סיבה מוכרת אחת היא ההעתקות, וסיבה נוספת היא שגם לבגרויות לומדים ברגע האחרון. עכשיו בא משרד החינוך עם גישת "הלמידה המשמעותית". התלמידים אמנם לא יידעו טכניקה, אבל יידעו לחשוב. האם ייצא מזה משהו טוב? קשה להאמין. מילים גבוהות הן בדרך כלל תחליף לעשייה. זהו המשך של גישה שהתחילה בשנות ה־90 בארה"ב, ואשר גרמה שם לבלאגן גדול. כיום חוזרים שם ללימוד של תוכן, לא של "עקרונות חשיבה". בארץ נעצרה החדרת הגישה הזאת להוראת המתמטיקה ברגע האחרון (חלק בזכות כותב שורות אלה, ואני חושב שחסכתי למדינה הרבה מאוד כסף וכאב לב). צריך לומר דברים כהווייתם: הבחינה הפסיכומטרית היא פן אחד של ההפרטה של החינוך. בין שאר כישלונותיה, מערכת החינוך הישראלית כושלת גם בצד ההערכה. עצוב להפריט ועצוב לכפות על בוגרי הצבא והטיולים, שכבר אינם ילדים, שנה נוספת של לימודים בלתי מועילים. אבל כנראה אין ברירה. לוותר על הצד המועיל של הבחינה הפסיכומטרית משמע להרוג את השליח. השימוש בפסיכומטרי מציב בפני המערכת מראה שמשקפת לה את כישלונותיה. לוותר עליו ולומר "מעכשיו נלמד משמעותית, והבעיות שבגללן נחוץ המבחן ייפתרו" - זו אשליה.

אז מה כן? אפשר להקל על סטודנטים טובים במיוחד. מי שעשה 5 יחידות במתמטיקה ובפיזיקה והשיג ציונים טובים כנראה ראוי ללמוד באוניברסיטה. פתרון נוסף הוא להכין את התלמידים. באוניברסיטאות מסוימות התחילו בכך. בטכניון, שבו אני מלמד, נפתחו קורסי הכנה מקוונים במתמטיקה ובכימיה, שחוזרים על החומר של התיכון, בייחוד על אותם חלקים שנחוצים להמשך הלימודים. החל מן השנה הבאה תהווה הצלחה בבחינה שבסיום הקורס תנאי מוקדם ללימוד הקורסים של השנה הראשונה: הנכשלים יצטרכו לקחת קורס הכנה ולעבור את הבחינה בסיבוב הבא. עד שמערכת הסינון הזאת תעבוד כראוי, אין ברירה - יש להשתמש גם בפסיכומטרי.

הכותב הוא מרצה בפקולטה למתמטיקה בטכניון

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר