יד הגורל עשויה להסתיים באחריות מיניסטריאלית | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יד הגורל עשויה להסתיים באחריות מיניסטריאלית

, עודכן

דו"ח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס משמש הוכחה ניצחת לאסכולה החדשנית הרשומה על שמו, שלפיה קבע כי לא יעסוק רק בעבר אלא גם בהווה, כדי שדו"חותיו ישרתו את הזרוע המבצעת בזמן אמת.

בשנתו השביעית והאחרונה בתפקידו יכול לינדנשטראוס להשתבח בשובל ארוך של דו"חות מבוססים ודרמטיים, שמילאו תפקיד מרכזי בטיהור המדינה ממורסות של שחיתות, עצלות מחשבתית ושיגרה משתקת. אין זאת אומרת שדו"חותיו נקיים ממשגים ומטעויות, לעיתים אפילו כבדות. אך במאזן הכולל הביא ברכה רבה להתנהלות הציבורית במדינה שסגדה לכסף.

הדו"ח על הכרמל הוא חוליה נוספת בשרשרת הביקורת החדשנית. יש בו כדי ללמד על הסכנה של שיגרת החשיבות במפעלים ובמקומות נוספים, שעלולים להיהפך לשדה קרב בידי אויב או כוח עליון.

צריכה האמת להיאמר כי יד הגורל מילאה תפקיד במה שעשוי להסתיים עתה בהטלת אחריות מיניסטריאלית על ראש הממשלה ושלושה משריו. הרי אילו עלה בידי מישהו לבלום את מה שהחל כשריפה זעירה בכפר נידח, איש לא היה עורך רפורמה של ממש בשירותי הכיבוי. השר הממונה - בכל פעם מישהו אחר - היה מתמקח עם פקידי האוצר ושואב עוד כמה מיליונים, שהשקעתם תמיד היתה מפגרת אחרי החידושים הטכנולוגיים אשר הוכנסו כבר לשימוש בעולם המתקדם.

בנימין נתניהו, אלי ישי, ד"ר יובל שטייניץ ויצחק אהרונוביץ' ישקעו עתה במתן תשובות אחרונות למבקר המדינה, ואולי ייעזרו גם בפרקליט ממולח, ועימם קבוצה גדולה של בעלי תפקידים שפעילות שגויה או מחדל מרטיט שיקפו את התנהלותם במלחמת האש באדם. אך מניפת המסקנות רחבה מהנושא הישיר הנדון בדו"ח, והוא יותר פסיכולוגי מאשר תקציבי: כיצד לגרום לבעלי תפקידים לפעול במתכונת חירום בימים של רגיעה; לסעור במצב של שיגרה; לאתגר את השלווה כאילו אינה בנמצא.

הרפורמות בכיבוי האש לא בוצעו כיוון שתמיד הצליחו להנמיך את גובה הלהבות בעזרת דלי מים וצינור גומי דקיק. הן גם לא יצאו לדרך במגן דוד אדום ובמיגון מערב הנגב ובהשלמת גדר ההפרדה ובפיזור הריכוזיות במשק מפני שאף לא מרכיב אחד כזה טרם נחרך במבחן צורב כמו העצים שמתו זקופים על הכרמל. הקניית תחושת החירום לממשלה ולשריה ולפקידיה גם כשדבר דרמטי טרם התרחש היא הערך המוסף של חלק ניכר משש השנים מאז נולדה האסכולה של ביקורת-עכשיו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר