התפטרותם של רמטכ"ל צבא טורקיה, אישיק קושאנר, ושל מפקדי זרועות היבשה, האוויר והים, מוכיחה כי ראש הממשלה ארדואן הצליח במשימתו לערער ואף לפגוע במורשת של מוסטפא כמאל אטאטורק, קודש הקודשים בטורקיה החילונית והמגן מפני חיזוק הדת. הכמאליסטים רשאים להיות מודאגים: בעקבות האירוע ההיסטורי של סוף השבוע, מעולם לא היתה מפלגת הצדק והשוויון של ארדואן כה חזקה. מאז עלה לשלטון ב-2003 ביצע ארדואן שורה של רפורמות שמטרתן אחת: להחליש את הצבא. המערב - בעיקר האיחוד האירופי - מחא כף. הצעדים של ראש ממשלת טורקיה תאמו את דרישות בריסל להצטרפות המיוחלת של טורקיה לאיחוד האירופי. אלא שהטכנוקרטים בבירה הבלגית שכחו את הייחודיות הטורקית ובעיקר את מורשת אטאטורק, הרואה בצבא הטורקי שומר נאמן של הלאומיות והחילוניות הטורקית. השיא היה אולי הרפורמות האחרונות שבהן בתי דין צבאיים עברו לסמכות הרשות האזרחית. בבריסל זה נתפס כנורמלי, בטורקיה זו היתה רעידת אדמה. אחרי הקלות הבלתי נסבלת של הרפורמות שביצע בשם הדמוקרטיה והאיחוד נגד הצבא, הוא עבר לשלב ב' של תוכניתו, קרי החלשת הצבא דרך האשמות, מעצרים ובתי משפט. לטענת השלטון באנקרה, ניסתה קבוצה של קצינים בכירים לחולל מהפכה נגד ממשלת ארדואן על ידי פרובוקציה בדמות פגיעה במסגדים ובמוסדות דת אחרים. עשרות קצינים החליפו בן לילה מדים למדי אסיר (אגב, לגיטימי לתהות: אם הטענות נגד הקצינים יתגלו יום אחד כמופרכות, האם יתנצל ארדואן-). כעת, הרימו ראשי הצבא ידיים - ופרשו. עד לא כל כך מזמן הם היו דואגים להחליף ממשלה, כפי שהם עשו ארבע פעמים מאז 1960. בפעם האחרונה זה קרה ב-1997, עת הפילו את ממשלתו בעלת הגוון האיסלאמי של ארבקאן. אבל ארדואן חזק מדי היום (בעקבות הצלחה כלכלית בלתי-מבוטלת), ומפלגת הצדק והפיתוח בראשותו הצליחה להשתרש חזק מאוד בקרב החברה הטורקית. אין ספק כי אילו הדבר היה תלוי בארדואן, הרי כבר מזמן היו פניו ושמו של אטאטורק נמחקים מכל פינה ברחבי טורקיה. אבל בדיוק כפי שהצבא לא יכול מול כוחו של ארדואן בהווה, כך לא יכול ראש ממשלת טורקיה מול חוסנה של מורשת אטאטורק, אבי טורקיה המודרנית.
אטאטורק מתהפך בקברו
בועז ביסמוט
כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.