לא הכל נדל"ן | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא הכל נדל"ן

, עודכן

אף אחד לא שאל את האזרחים שעלו על הבסטיליה בפאריס בזמן המהפכה הצרפתית איפה הם היו עד אז. ההתקפה האלימה הובנה כביטוי שפרץ ממעמקי התסכול והדיכוי הנמשכים. מהפכות מתרחשות כאשר הליכים מסואבים מגיעים להבשלה וכאשר לפחות חלק מן הציבור מאבד את אמונו ברשויות השלטון וברצונן או ביכולתן לפתור את בעיותיו.

כשהכלכלה הלאומית בבעיות מבניות קשות - גירעון גדול בתקציב המדינה, חוב חיצוני גדול של המדינה ביחס לתוצר הלאומי ורמת אבטלה גבוהה, לא עוסקים כל כך בהפנמת הבעיות הקשורות בצדק ובשוויון הפנימי. עושים כל מה שאפשר כדי לחלץ את הכלכלה ממצב של ערעור למצב של בריאות. רק כלכלה לאומית בריאה יכולה לתקן משגים חמורים בתחום הפנים.

ואכן, כתוצאה ממדיניות כלכלית אחראית ברמת המאקרו שהחלה כבר בזמן שבו כיהן בנימין נתניהו כשר האוצר, והנמשכת גם בתקופת כהונתו של שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ, הפכה הכלכלה הלאומית של ישראל להיות אחת הכלכלות החזקות בעולם, בעלת כושר תחרות מול כלכלות של מדינות אחרות, לא ברמת התפוקה לנפש אולם ברמת היציבות הכלל לאומית.

הצלחנו בעשור האחרון להעלות את התוצר העסקי בלא פחות מ-75 אחוזים, והכלכלה עדיין בתנופה. זהו בדיוק הזמן הנכון להתחיל לעסוק בבעיות הפנים של אי השוויון והחלוקה הלא הוגנת בעושר הלאומי. אפשר לעשות הרבה כבר עכשיו אם ננהג ביושר, בכנות ובאומץ ונשתחרר מקונספציות שטחיות של מותגים הבאים כתחליף לתוכן.

ממשלה שתוכיח את רצינותה ואת אמינותה לאו דווקא בפתרונות מיידיים אלא בפתרונות אמת שישנו את הבעיות ברמתן המבנית, תוכל לזכות באמונם של האזרחים. אולם היא צריכה לחדול מהערצה ומביטול עצמי בפני אילי הון מבחוץ. אנו לא כל כך זקוקים להם. יותר מדי הון ישראלי זורם אל מחוץ למדינה בגלל הליכים של ביורוקרטיה מסואבת, ההופכת את עשיית העסקים בישראל בתחומים לא מעטים לפעולה דוחה.

הדבר הראשון שאפשר וצריך לעשותו הוא ליצור צדק במערכת המס הישיר. להוריד את רמת המס הישיר לבעלי ההכנסות הנמוכות, להעמידו ברמה סבירה ברמת ההכנסות הבינוניות ולהעלותו ברמות ההכנסה הגבוהות.

אפשר להקדיש יותר חשיבה לאלה הנמצאים ברמות השכר הנמוכות והמשתכרים עדיין שכר מינימום בלבד. יש להאיץ את התהליך של הגבהת שכר המינימום כי זהו המהלך האפקטיבי החזק ביותר והחשוב ביותר בחלוקה נכונה של העושר הלאומי. ודאי שאפשר לעשות הרבה גם בהוזלת מחירי הדירות וברמת השכירות הנדרשת עבור מגורים בישראל, פרי התוכנית שהוצעה על ידי ראש הממשלה. את התוכנית הזו אפשר לשלב עם תוכניות אחרות שכבר גובשו.

אלא שאסור למקבלי ההחלטות לבצע פעולות חפוזות שעליהן נשלם מחיר יקר, דוגמת מה שאירע בזמן הבנייה המאסיבית והחפוזה שהתקיימה בתחילת שנות ה-90 במטרה להתמודד עם גלי העלייה. זה לא הפתרון במקרה זה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר