ילדה שלי, עדיין אין לך שם או פנים. עדיין לא נבטת בתוכי. עדיין איני מוכנה או מסוגלת לקלוט אותך אל זרועותיי, גוף קטן, מקומט, וצורח. עדיין אינך חלק מתוכניותיי לעתיד הקרוב. השעון הביולוגי שלי עוד לא מתקתק אותך, לא בעדינות, לא ברעש. אבל אני כותבת לך, כי יום אחד תהיי כאן. אני יודעת שאת תהיי שלי. אני יודעת שתהיה לי ילדה, בת, אני מרגישה את זה הכי אמיתי שאפשר. אולי את עכשיו מביטה בי, ממקומך בגן העדן של הילדים שעוד לא נולדו, ויודעת טוב ממני מתי ניפגש. מחייכת אל אמך העתידית, שנשבעת כבר היום להגן עלייך מפני הרוע שטומנים בחובם החיים הארציים, הלא צפויים. * * * לאט אני מגלה כי נשים רבות שאני מכירה עברו התעללות מינית, עד האונס הגרוע מכל. לאמא שלך יש מזל בינתיים, אבל מי ינחש את מחר. אני אסרק את התלתלים שיהיו לך, אקלע בהם צמות, ואקשור אותן בסרטים צבעוניים. אשלח אותך מדי בוקר מצוידת בכריך, בפרי, ובשלל איסורים. אלמד אותך לא לדבר עם זרים, לא לקבל מידם ממתקים או מתנות. אזהיר אותך לא לסטות ימין או שמאל בדרך הביתה מבית הספר. במסיבות הכיתה תתחילו לשחק "נשיקה סטירה". סביר להניח שאלו תהיינה הסטירות היחידות שתעניקי לגבר בימי חייך. אחר כך תפחדי מהן. את הפעם הראשונה שלך תעברי לבד. יהיה יהיר מצידי להבטיח לך כי היא תשאיר בך רוך ויופי. וגם אם כן, תהיינה נוספות, אחרות. הסטטיסטיקה מוכיחה כי ברוב המקרים הגברים שתכירי יהיו האיום הגדול עבורך. ואני לא אוכל לעשות דבר. אני אתהפך במיטתי, מחוסרת שינה, עד שתשובי הביתה, אביט בך בדאגה, ואחפש בך סימנים. אני נשבעת כבר היום להיות החברה הכי טובה שלך, יודעת כמה חסרת משמעות השבועה הזאת, כמה "אמא שלך" אהיה. * * * פעמים רבות בחייך הקטנים תשמעי את המשפט "זה של בנות" ותביני כי "זה" משמעו פחות ערך. ורוד אינו כחול. אלו לא רק הבדלים חברתיים-עובדתיים, הם גם מסודרים בסדר היררכי. גם בזמני שלי. סביר להניח שכך יהיה גם בזמנך שלך. עם הזמן תלמדי להבין ש"כוסית" היא מחמאה. את תבלי שעות מול הראי, תצבעי, תמרטי, תצבטי שומנים במותן. בפנים אולי תכעסי, אבל לא בחוץ. כוסיות לא מתעצבנות ממחמאות. את הרי תעדיפי שיגידו כוסית, ולא מכוערת. על קנקנך האינטליגנטי יטרחו לתהות רק לאחר שהמעטפת החיצונית תניח את הדעת. איני תבוסתנית, ילדה שלי. המציאות מכה בפניי בכל יום מחדש. שותפות גורל אכזרית משאירה לביאות עם גוריהן. פעם, האריות מנהיגי הלהקות צדו עבורם מזון. היום הם צדים עבור עצמם לביאות חדשות, מתוחות ומוצקות יותר. הישמרי מפני אותם ציידים. אעשה הכל כדי שתגדלי שמחה, צוחקת, כדי שתלבשי שמלות פרחוניות או מכנסי ג'ינס, גופיות קטנטנות או טי שירטס גזורות בצווארון, כדי שתהיי מי שתרצי להיות. אטע בך ביטחון ואמונה עצמית, ואכאב איתך כל כאב. וכמה שאצעק ואבעט, לא אוכל להגן עלייך מפני העולם הזה, ילדה שלי. מפני חברייך לכיתה, מפני המפקד שלך, מפני הבוס שלך. לא אוכל להגן עלייך מפני הנערים והגברים שלך, לא אוכל להגן עלייך מפני בעלך, מפנייך-עצמך. אוכל רק לקוות שתאמיני לי, שתאמיני בי. רק לקוות שאת המילים שאני כותבת עכשיו עבורך אשכיל לתרגם למעשים בבוא היום, ולהיות לך המקלט.
השבוע האחרון היה קשה לי במיוחד. שיחות נשים צפופות, נוקבות. שתקתי רוב הזמן, וחשבתי עלייך ועלי. תחזיות לא אופטימיות מכינות לנו פחד תמידי, מגננה בלתי פוסקת, ועוד צרור קשיים אובייקטיביים כביכול, שמקורם במקום אחד - אגן הירכיים שלנו.
