חוק הצינון | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוק הצינון

, עודכן

לפני ארבע שנים וחצי, ביולי 2006, כשבמערכת הפוליטית רצו לחסום את כניסתו לחיים הפוליטיים של הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, מיהרה קבוצת ח"כים בראשות יו"ר ועדת החוץ והביטחון דאז, יובל שטייניץ, לחוקק את "חוק הצינון" ולקבוע בו כי קצין בדרגת אלוף ומעלה, או בדרגת ניצב ומעלה במשטרה, בשב"כ או במוסד, יהיה חייב בתקופת צינון של שנתיים לפני שיוכל להשתתף בפוליטיקה.

על הצעת החוק הזו חתמו 15 ח"כים, ובהם חמישה מקדימה, ובין השאר גם יואל חסון. הצעת החוק נידונה במשך תקופה ארוכה בוועדת החוקה של הכנסת עד שהובאה לאישור סופי במליאת הכנסת. במהלך הדיונים בוועדה הוחלט להאריך את משך תקופת הצינון הנדרשת מקצינים בכירים משנתיים לשלוש שנים. הצעת החוק אושרה ברוב עצום. 56 ח"כים תמכו באישורה לעומת חמישה ח"כים בלבד שהצביעו נגדה.

מכל התומכים בהצעת החוק צד את עיני יואל חסון מקדימה, המכהן כיום כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, תפקיד מחייב ובעל חשיבות רבה בפרלמנט שלנו. מדוע שמתי לב דווקא לחסון? משום שבימים האחרונים אותו חסון מנסה לקדם הצעת חוק חדשה לקיצור תקופת הצינון.

חסון אף הניח הצעת חוק כזו על שולחן הכנסת (עם ח"כ איתן כבל), אבל ועדת השרים לחקיקה החליטה להתנגד לאישורה. בתגובה פנה חסון השבוע במכתב לשר המשפטים יעקב נאמן, המשמש יו"ר ועדת השרים לחקיקה, וביקש ממנו לקיים דיון נוסף בהצעת החוק לקיצור תקופת הצינון. חסון ציין כי "התיקון לחוק הטיל מגבלה בלתי מאוזנת על ראשי כוחות הביטחון, אשר פוגעת בזכותם הדמוקרטית להיבחר לכנסת כאזרחים מהשורה, וזאת בהשוואה לבעלי תפקידים אחרים בשירות הציבורי והאזרחי".

בדברי ההסבר להצעת החוק ציין חסון כי "מוצע לקצר את תקופת הצינון לשנה וחצי, וזאת כדי ליצור את האיזון המתאים בין האינטרס הציבורי לשמור על אופיין הבלתי תלוי של מערכות הביטחון ובין זכותם הדמוקרטית של ראשי כוחות הביטחון להיבחר לכנסת".

ולכן נשאלת השאלה מדוע ב-2006, כאשר הוגשה ההצעה לקבוע תקופת צינון של שנתיים, שבהמשך הוארכה לשלוש שנים, היה חסון סבור שזהו צעד חיוני וחשוב, ואילו בחלוף ארבע שנים וחצי בלבד הוא סבור שזו תקופת צינון ארוכה מדי? האם ייתכן כי הדיבורים על האפשרות שהרמטכ"ל הפורש, גבי אשכנזי, יצטרף לפוליטיקה הם שהשפיעו על עמדתו (אם כי כעת כלל לא ברור לאיזו מפלגה יצטרף אשכנזי, אם בכלל)-

דרך אגב, אין זו הפעם הראשונה שח"כ חסון תומך ביוזמת חקיקה ולאחר שנים ספורות הוא מציע הצעת חוק הפוכה העומדת בסתירה מוחלטת להצעת החוק המקורית. כנראה השיקולים המנחים את חסון - כמו לא מעט ח"כים אחרים - אינם מופת לענייניות.

הגיעה העת שח"כים יתייחסו ברצינות הראויה לחתימתם על הצעות חוק פרטיות ולא ינהגו כשבשבת בהתאם למשבי הרוח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גדעון אלון

הכותב שימש כתב פרלמנטרי במשך כ-30 שנה, רבות מהן מטעם "ישראל היום"

כדאי להכיר