לא פחדן, אבל גם לא מאמן גדול

1. מי שבוחר לקרוא לאוסקר גארסיה פחדן על הצעד שעשה, מזכיר לי את שלמה ציץ' להט שבחר לקרוא לאזרחי ת"א שברחו במלחמת המפרץ מהעיר "עריקים". כאילו יש גבר במדינת ישראל או בעולם בכלל, שלא מתנהל על פי רצונן של אשתו ושל הילדות שלו. אז חאלס, זו לא מדינה נורמלית לגדל בה ילדים שנולדו בה, אז בטח לא להיות בה זר. אפשר לחשוב גם על קבלת הפנים החמימה של אוהדי מכבי, שמקללים את ראדי ועוד שחקן מהקבוצה (וזה בסדר כפי שהבנו בסוף השבוע, בגלל שהוא לא ערבי אלא גרוע מכך, שיחק בהפועל ת"א).

בפעם הבאה שאיזה לגיונר כושל בורח מאיזו ליגה כי קראו לו "יהודון", תזכרו לקרוא גם לו פחדן.

2. מה שכן ייאמר לזכות אוסקר, קרויף ושאר החבר'ה, הוא שהם למדו משהו ממחלקת הכדורסל. ממש כמו שחתן פרס ישראל סיפר לנו שאולסי פרי מצונן לפני המשחק עם ריאל מדריד, כך בכדורגל שכחו מאתגר דלי הקרח שהמאמן הספרדי הכושל והמנג'ר קרויף הפילו להם על הראש: כישלון מביש בכניסה לליגת האלופות שנה אחרי שנה, חוסר יציבות בצמרת הניהולית וביום חמישי משחק קריטי על הכניסה לשלב הבתים בליגה האירופית.

אגב, מעניין אם בחנות המזכרות ברחוב דיזנגוף מוכרים כבר את הדי.וי.די שזכה בפרס האוסקר במסגרת הסרט הקצר המצליח של השנה: "המסע בליגת האלופות עונת 2014/2015".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו