"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תאונות

,עודכן

שר התחבורה, ישראל כץ, הגיב לטענות עמותת אור ירוק בבמות רבות, וגם אנשי משרדו עשו כך, כולל במדור זה.

טענותיו נשמעות צודקות, והרי הן בקצרה: התקציבים המיועדים לבטיחות לא קוצצו בזמן כהונתו; הוא עושה כל שביכולתו על מנת למנוע תאונות; אור ירוק היא עמותה ששמה אותו למטרה שלא בצדק בגלל אג'נדה פוליטית; המודעה שפירסמה עמותת אור ירוק, זו ששמה את מספר ההרוגים השנה מול העיניים שלו תחת הכותרת "שמע ישראל", היא מודעה מניפולטיבית המשתמשת ב"דם הרוגים"; ולסיכום - הנהג הישראלי אשם בתאונות הדרכים.

* * *

לא אתווכח איתו על נושא התקציבים, כי לא באמת למדתי את ספר התקציב, אבל ברור שהוא לא לחץ מספיק כדי לקבל את התקציב שעליו הוחלט בוועדת שיינין, ולא טרח להעביר תקציבים נוספים ממשרדו לנושא הבטיחות.

בכל מקרה, אם הוא פועל ככל יכולתו כדי למנוע תאונות - הרי שהשנה הוא נכשל, כי מספר ההרוגים בתאונות עלה. וזו עובדה שלא ניתן לערער עליה.

אני גם לא מבין איך ניתן לכנות את אור ירוק, עמותה שהשקיעה אינסוף כספים ומאמצים להפחתת הקטל בדרכים, כולל רכישת ניידות, גיוס מתנדבים למשטרה (והקמת "אור ירוק לחיים" המגיעה לאלפי נערים בתקופת חונכות הנהיגה שלהם) - כעמותה המונעת על ידי אג'נדה פוליטית. אני חייב להתוודות שהרבה מאוד פעמים לא הסכמתי עם דרכה של אור ירוק, אבל איני חושב שיש אדם אחד במדינת ישראל שחושד במניעיה.

במודעה, שגם לי אגב יש ביקורת עליה, משתמשים בדמם של הרוגים כי, מה לעשות, היא עוסקת בדמם של נפגעי תאונות דרכים. דם זה לא פחות אדום מדמם של נפגעי טרור או שריפה.

לטענתם (לדעתי הצודקת), השר הממונה מטעם הממשלה על הבטיחות בכבישים חייב לקבוע יעדים למספר נפגעים שנתי. כן, גם, ובעיקר הרוגים.

ולכן, כשר הממונה על הבטיחות בכבישים, המדד היחיד הקובע את הצלחת המשרד שבראשו הוא עומד זה מדד הנפגעים וההרוגים.

אליהם ואל משפחותיהם צריך להישיר מבט ואז להגיד אם המשרד הצליח לעמוד ביעדיו או חס וחלילה נכשל.

לא אשחית מילים מיותרות לגבי הטענה כי "הנהג אשם". רק אשאל זאת - אם בסוף השנה הקודמת, שבה חלה ירידה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים, המשרד התגאה בהישג, האם אז בעצם רק הנהגים היו טובים יותר-

אני, כאזרח במדינה הזו, לא רוצה התקפות על עמותה זו או אחרת. זה לא מעניין. אני רוצה תשובה לשתי שאלות: מדוע מספר הרוגי תאונות הדרכים בכל העולם המערבי ירד השנה, ואילו במדינת ישראל הוא עלה משמעותית? והשאלה השנייה היא מדוע הרשות לבטיחות בכבישים התנהלה במשך שנה וחצי ללא מנכ"ל.

אלה שתי התשובות שאזרחי ישראל מחכים לשמוע במסגרת המאבק בין עמותת אור ירוק למשרד התחבורה.

הכותב הוא עורך אחראי במגזין "אוטו"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר