במסע אחרי הכבוד האבוד

1. איזה ערך ספורטיבי יש למשחק כדורגל כשהיציעים ריקים? נמאס כבר מהקרקס הזה שבהתאחדות הכדורגל, שלא מבינה שאף אחד לא מרוויח מהעונש המטופש הזה. לא ברור לי מדוע לא משקיעים במצלמות, מאתרים את הפרחחים המתפרעים ומענישים אותם באופן אישי. לא השחקנים ולא האוהדים הנעדרים נהנו מהסיטואציה הזאת.

ואם זה לא מספיק, אף אחד בהתאחדות לא מוצא לנכון להפסיק את נגינת ההמנון המיותרת במשחקי הבית של טדי, כשאתמול נשבר שיא - המנון מול איצטדיון ריק.

קריית שמונה שלטה לחלוטין במשחק, אבל בגלל היעדר רגל מסיימת - חסרונו של ויאם עמאשה מורגש - היא נתנה חיים לקלישאה הידועה, "מי שלא כובש, סופג". תשאלו את אבירם ברוכיאן ובעיטת העונשין הנפלאה שלו.

2. מכבי חיפה חיזקה את מעמדה אתמול בצמרת, אבל היתה רחוקה מלהרשים, למרות שניצחה 0:3 את מכבי נתניה.

הקבוצה של ראובן עטר חלשה. היא לא נלחמת ואת ההתלהבות השאירה במחזורי הפתיחה. תומר חמד נגח את הראשון באין מפריע מטווח קצר, שמעון בן הרוש גרם לפנדל בפעולה נאיבית והשוער קרלוס אריאס לא סגר פינה קרובה בשער שלישי, אותו כבש ולדימיר דבאלישווילי.

אגב, השמועות על מעבר של דריו פרננדס מבית"ר ירושלים למכבי חיפה מתחזקות. אם אכן זה יקרה, חיפה תצא נשכרת, כי היא תקבל שחקן מוכשר, שיגיע עם הרבה מוטיבציה להוכיח לבית"ר שהיא טעתה איתו.

3. ה-0:4 של הפועל ת"א אומר הכל. היא פגשה את הפועל ר"ג, שבמקרה הטוב ראויה להיות יריבת אימון של קבוצת המילואים של האדומה. העזיבה של דגלאס דה סילבה איכזבה, כי ציפיתי שיילך למועדון גדול יותר מהפועל ת"א, אבל הוא בחר ללכת על הכסף וישחק באוסטריה, שהיא הרבה דברים, אבל לא מדינת כדורגל.

4. 13 נקודות מ-54 נקודות אפשריות ואברם גרנט מוכיח את טענתי שיכולתו מחוץ למגרש עולה על יכולתו כמאמן. גרנט יודע להתחבר לבעלי ההון, וקשריו אלה מאפשרים לו להישאר במקומו למרות הכישלונות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו