נחוץ ריסון מול ארה"ב

חיכוכים עם ארה"ב רשומים בתולדות המדינה החל מן ההכרזה כי ירושלים (המערבית) היא בירת ישראל ועד לידיעה שהנשיא ברק אובאמה הורה לעכב משלוח טילים לצה"ל. רצון טוב בשתי הבירות ושיחות הבהרה בין המנהיגים יישרו עד כה את ההדורים תוך זמן קצר, אם כי נראה שהפעם הידידות תתחדש באיטיות־מה. בעיקר מפני שהמחלוקת בחצי־פה על מבצע צוק איתן אינה שורש הבעיה אלא רק קצה הקרחון.

לרוע המזל, ההתנהלות האמריקנית תורמת שלא במתכוון להעמקת העימות בחזית עזה ומעודדת בדיעבד את חמאס להקשיח את עמדותיו. אם הפרת הפסקת האש על ידיו מעמיקה את המחלוקת בין אובאמה לבין נתניהו על דרכי התגובה הראויות - יש לחאלד משעל, ואפילו לאיסמעיל הנייה בעזה, אינטרס מובהק להוסיף סבב של ירי. אחד ועוד אחד, וחילוקי הדעות בקו ירושלים־וושינגטון מתעבים.

ג'ון קרי לא הבין עד כמה לא קרא נכון את המפה בנסותו לדחוק את מצרים מן התיווך לטובת קטאר וטורקיה. עתה אין הבית הלבן מבין שעיכוב מסירת הטילים בעייתי גם בצידו העקרוני: מחסן החימוש הישראלי אינו במצוקה. אך אילו נקלע למצוקה כזאת - היה העיכוב האמריקני מעודד את החרפת העימות הצבאי מפני שישראל היתה מזדרזת להפעיל עוד ועוד כוח נגד חמאס אולי אפילו כדי כיבוש הרצועה בטרם ישאיר האמברגו את רישומו על הזירה.

זו קטטה מיותרת. לא אלמן ישראל. לפני 38 שנים הכריז הנשיא ג'ראלד פורד על עיכוב כזה מפני שיצחק רבין סירב לתכתיב אמריקני לנסיגה בסיני. הנרי קיסינג'ר הודיע על reassessment של היחסים, ותוך זמן הופתע לגלות כי השדולה הפרו־ישראלית איפא"ק והדיפלומט צבי רפיח אירגנו מכתב נזיפה בחתימת 76 סנאטורים, וכל הצעד נגד ישראל התמסמס כלא היה.

על גבעת הקפיטול כוחה של ישראל במותניה, ולאובאמה צרות רבות מבית ואין לו עניין להתחכך בנושא שבו הוא יודע כי הצדק עם ישראל. חמאס גם בעיניו אינו הרשות הפלשתינית. יותר מזה, רב הסיכוי כי עמידתו של נתניהו על דעתו בעניין איוש מעברי כרם שלום ורפיח תעניק דריסת רגל ראשונה לאבו מאזן בעזה, שלא היתה כמותה מאז 2007.

אירועים אלה אינם מנותקים גם מן הפוליטיקה הפנימית. אמריקה בוחשת בה באצבע עבה. אמנם הסקרים מפזרים ערפל (נתניהו פופולרי, אבל ניכרת אכזבה מהמבצע; אביגדור ליברמן מבטא את הכמיהה ללחום ומידרדר בדעת הקהל; נפתלי בנט עושה כמותו - ונוסק; ואפילו הליכוד - ששרוי בנתק מסוים ממנהיגו נתניהו - בעלייה).

רק שנחוץ עתה ריסון. הישראלי השכיח סולד מהאפשרות של משבר ממושך עם ארה"ב. הפוליטיקאים שסונטים בהפרזה בבית הלבן ייווכחו כי לא יחלוף זמן רב ויאבדו אהדה מבית. אין - ולא היתה - לישראל ידידה כארה"ב, וזה גורלי בחודשים הקרובים לא רק בגלל טילי האוויר־קרקע אלא בגלל המאבק המדיני ההולך וקרב. לאט לנו.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו