לנתניהו ולקלינטון אצה הדרך
הצמרת הישראלית, על בכיריה ויועציה, התכנסה אמש ליד קו הטלפון לוושינגטון. שני הצדדים שקדו על הסעיפים הפרטניים המייגעים של מכתב ההבנות, שעתיד להישלח מארה"ב לבנימין נתניהו לצורך אישור שלב ההקפאה הבא בקבינט הביטחוני.
מה ייכלל בו? לאחר התקוות שנכזבו שהנה-הנה מגיע מכתב נשיאותי בחתימת ברק אובאמה, אך בושש לבוא - איש לא ידע בוודאות מה ייחתם ביום המחרת.
המכתב לא יהיה נשיאותי אלא רק סיכום של ההידברות עם הילארי קלינטון; המילה "ירושלים" לא תיזכר בו על אף שהיא אשר גרמה לשרי ש"ס להבטיח כי יבטיחו את הרוב בעד ההקפאה כיוון שלא תחול על הבירה, ועתה נכלמו; וגם לא תהיה התחייבות אמריקנית להימנע מתביעה להסכים להקפאה ג'.
במכתב יישארו קטעי עידוד בעייתיים. ייכללו בו שתי חבילות ביטחוניות גדולות שהן בשורה חשובה להגנה על ישראל. גם הבטחה למנוע דה-לגיטימציה של ישראל במשך שנה, אך היא בבחינת אליה וקוץ בה. זה לא נושא ל"קח" ו"תן", אלא עניין שהיה עד כה אקסיומטי.
לנתניהו ולקלינטון אצה הדרך. שניהם יודעים כי ככל שארה"ב מתרחקת מהלשון האופטימית שבה סיכם ראש הממשלה את שיחותיו עם שרת החוץ האמריקנית, כך מימוש ההקפאה ב' ייתקל בהתנגדות גוברת בסיעת הליכוד ובקואליציה ויותיר טעם חמצמץ ביחסים בין המדינות.
מבחינות מסוימות נבון יותר להעניק לאובאמה עוד שלושה חודשי הקפאה ללא תמורה, מעין שירות חינם ליחסים עימו, מאשר לחלץ מאמריקה חבילה שעד כה ניתנה ללא התניה. גם אם עיסקה זו טובה, היא מכניסה מרכיב של סחטנות ולחץ למערכת היחסים בתחום המדיני והביטחוני.
יהיו התוצאות אשר יהיו, אין ספק כי ה"מרד" שהכריז האגף האידיאולוגי בליכוד השיג חלקית את מטרתו. יוזמיו לא רצו להפיל את נתניהו אלא לסכל את מהלכו המדיני. בעיקר הם מבקשים למנוע דיון מוקדם בשרטוט גבולות הקבע. בתחום זה הם יצאו נשכרים. לפחות זמנית. אך האם גם ישראל? ומעמדה בעולם הדמוקרטי? והממשלה? ושלמותה-
הדעת נותנת כי המאמצים הטלפוניים יישאו פרי, ובניסוח משביע רצון או מאכזב ומריר יתייצב נתניהו לפני הקבינט הביטחוני ויבקש את תמיכתו בהקפאה ב'. אם לאו - תיכפה על ישראל התמודדות מדינית בתנאים שלא ידעה כמותם כבר שנים רבות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו