ארדואן אשם, לא אנחנו
טורקיה הידרדרה לשפל מדיני רווי שפלות, בקובעה במסמך רשמי כי היא רואה בישראל סיכון אסטרטגי לעצמה.
קביעה זו מעידה כי הזדון היה בכוונת מכוון. רג'פ טאיפ ארדואן ביים תקריות שלא היו ולא נבראו. סטירת הלחי הפומבית לשמעון פרס היתה רק ההתחלה. המשט לעזה נועד ליצור עימות אלים. בין לבין הוא תמיד תבע התנצלות ישראלית. זה פרק ההשפלה של ירושלים במסע הטורקי אל מחוזות הרשע.
ישראל נתנה אמון בארדואן. אהוד אולמרט הרחיק לכת במגעיו עימו וצריך לקוות כי לא היה גלוי לב בשעות הארוכות שעשו יחדיו. זה היה מהלך סביר עד שנגלה פרצופו האמיתי של ראש הממשלה הטורקי. רק שלפני כמה חודשים המשיך אולמרט לנהוג כמי שרצעו את אוזנו למשקוף והכריז בהרצאה באולם עינב בתל אביב משהו בנוסח - "אהבתי את אדוני" - בהביעו תקווה כי מלאכת התיווך עם סוריה שוב תופקד בידיו של ארדואן. ביעותים למאזין.
ארדואן זומם לפגוע בקיומה של ישראל. הוא שותף לסוריה ולאיראן. טורקיה מרכיב חשוב בשלישייה. יותר מאיראן. שכן מחמוד אחמדינג'אד נתפס בעולם כליצן ומטורף, אבל ארדואן מהפנט את הקהל בארצו ומוביל אותו לברית עם המסוכנים שבאויבי העם היהודי והאנושות בכלל.
הוא אינו עוצר באדום. גם לא אתמול, כאשר אל-קאעידה או שיעים או כורדים זרעו טרור מזוויע באיסטנבול. ארדואן נאם בלהט. בפעם הבאה יאשים את ישראל.
הלקח הלאומי אינו מצטמצם למשטח החשוב ברמת הקשר שבין ירושלים לבין אנקרה. הוא מצריך להרהר בתרבות ה"אילו" שפותחה בארץ מאז מלחמת ששת הימים, והיא הלקאה עצמית אחת מתמשכת וגדולה.
נקודת מוצא חשובה רשומה על שמו של הרמטכ"ל יצחק רבין. ב-1967 התבטא כי המשטר הסורי ייפול אם יוסיף להתגרות בישראל. מאז נאמר לו מבית כי אלמלא התבטא כך אפשר שמלחמת ששת הימים לא היתה פורצת. שורת ה"אילו" ארוכה.
אילו מדינאים ישראלים לא אמרו; ואילו גולדה מאיר לא סירבה; ואילו בנימין נתניהו לא היה מרחיק עד אחוזת וואי; ואילו אהוד ברק לא כפה את ועידת קמפ דיוויד על יאסר ערפאת; ואילו אהוד אולמרט היה מסכים לנסיגה יותר עמוקה ביהודה ובשומרון; וכמובן פטפוט הדיפלומטים הישראלים שאילו לא העלבנו את שגרירם (אכן, סכלות) ולא עצרנו את אוניית המשט - הכל היה מתנהל אחרת. הבל, ואין לדבר סוף.
מקור ה"אילו" הזה הוא בגורמים פוליטיים המבקשים לגבש לעצמם סדר יום ציבורי ורוד ובדיפלומטים ששירתו באנקרה ומסרבים להתבונן אל המציאות בגובה העיניים. נכון, ישראל שוגה לא אחת, אבל הכשלים בדרך לשלום אינם פרי ה"אילו" הזה שהוא הונאה עצמית. ארדואן ושכמותו שינו כיוון ונוח להם שיש פתאים ישראלים המייסרים את עצמם ב"אילו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו