"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משאל עם

,עודכן

אם יישאל הציבור הישראלי, כפי שמציע ח"כ אופיר אקוניס, אם לחתום או לא לחתום על הסכם קבע ישראלי-פלשתיני - רוב הציבור יצביע, ככל הנראה, בעד הסכם כזה.

הסקרים הנערכים בשנים האחרונות לגבי אופיו של הסכם ישראלי-פלשתיני פוטנציאלי מראים שהציבור בישראל רוצה בהסכם ומוכן לקבל הסדר שמאפייניו דומים לפרמטרים של קלינטון ושל יוזמת ז'נבה. כאשר הציבור נשאל לגבי המרכיבים העיקריים של הסכם כזה באופן בודד - התשובות שליליות: לא מוכנים לחלוקת מזרח ירושלים, לא מוכנים לחזרה לגבולות 67' עם חילופי שטחים, ועוד כמה לאווים. כאשר מוצגת השאלה "האם תתמוך בהסכם שאלה הפרמטרים שלו, והוא יביא לסיום הסכסוך, לקץ התביעות ההדדיות ולשלום עם העולם הערבי-" - הציבור תומך.

לפי הסקרים, רוב הציבור יתמוך בכך, ועוד באקלים המדיני-פוליטי של השנים האחרונות. סביר להניח שבאקלים מדיני אחר, חיובי יותר, שיכול להיווצר תוך כדי משא ומתן פורה, הסיכויים לזכות ברוב להסכם גדולים עוד יותר. בוודאי כאשר ממשלת ימין תביא הצעה כזאת בפני הציבור.

בהקשר זה כדאי גם להזכיר כי האחרון שעשה צעד משמעותי בעניין הסכסוך היה ראש הממשלה אריאל שרון. שרון יזם מהלך חד-צדדי של נסיגה מרצועת עזה, ללא הסכם, בלי שהצד השני חותם על מסמך כלשהו, ובוודאי בלי לסיים את הסכסוך.

ובכל זאת, אלמלא חלה, הוא היה זוכה ברוב מרשים בבחירות שבהן היה אמור להתמודד. לא מעט דווקא בגלל הנסיגה החד-צדדית.

לכן מצדדי ההסכם לא צריכים לחשוש מכך שהצעתו של ח"כ אקוניס שכבר אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה תסנדל הגעה להסכם או תטרפד אותו.

משאל העם, על כן, לא צפוי לפגוע בהסכם אם אכן יושג כזה, אך משאל עם עלול לפגוע בדמוקרטיה הישראלית אם לא ייעשה באופן מסודר, כאשר התנאים והדרכים לקיום המשאל יוגדרו מראש.

* * *

שהרי אם זה לא יקרה באופן מסודר ומסוכם, עלולות לצוף תביעות למשאלי עם נוספים.

האם, לדוגמה, לא יכולים המתנחלים לבקש כי החלטה על הקפאת התנחלויות תובא למשאל עם? הרי מדובר בהחלטה אסטרטגית המונעת מחבל ארץ שלם להפסיק להתפתח לכאורה.

והאם אין זה ראוי ששאלות אסטרטגיות אחרות, העומדות בפתחה של ישראל, יובאו גם הן בפני הציבור כולו, כמו "האם להפציץ או לא להפציץ באיראן-". מדוע רק הסכם שלום צריך לעמוד למשאל עם, ואילו יציאה למלחמה אינה נתונה לשיקול דעתו-

ומי אמר שרק נושאים מדיניים-ביטחוניים צריכים להיות מובאים בפני הציבור? אולי יישאל העם אם לקצץ במס הכנסה (ונראה מי יצביע נגד)-

אם רוצים לקיים בישראל משאלי עם, ניתן לעשות זאת, אך את הליך החקיקה בנושא יש לבצע באופן שקול ואחראי, בלי לפגוע בדמוקרטיה הישראלית משיקולי רייטינג רגעיים, ותוך כדי שמירה על אחד הרעיונות הבסיסיים בדמוקרטיה - נבחרי הציבור נבחרים כדי לקבל החלטות עבור בוחריהם.

אפשר לכונן כאן משאלי עם, אך כחלק אינטגרלי מהמערכת הדמוקרטית הישראלית ולא כתגובה להתחלתו של משא ומתן מדיני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר