היום הוא היום. שכן היום אמורים ראשי הליגה הערבית לדון במו"מ הישראלי-פלשתיני, וכל המעורבים הישירים רוצים להציג בפניהם תמונת מצב שתעודדם להעניק היתר להמשך המגעים. החלופה האחרת היא שלא יקבלו החלטה על מנת להרוויח זמן ולאפשר את המשך המגעים. להצלחת שיחות ההצלה נטלו על עצמם הצדדים התחייבות לשמור את תוכנן בסוד. בנימין נתניהו אסר על כל תדרוך לעיתונות ונטל את ניהול המו"מ לידיו, אבל אתמול הופתע לגלות כי מוושינגטון תיפתח החשיפה. השגריר ד"ר מייקל אורן הודה כי ישראל קיבלה מארה"ב הצעה לקנות עוד 90-60 ימי הקפאה תמורת מה שבכירים ישראלים מכנים "מתנה גדולה" בתחום הביטחוני והמדיני. בלשכת רה"מ הופתעו מגילוי הלב של השגריר. ההתנהלות יגעה. למשל, ארה"ב עשויה לתמוך בנוכחות ישראלית על נהר הירדן. שרים מהליכוד העירו כי עצם הדיון על כך מוכיח שישראל ויתרה מראש על הבקעה. היא מסתפקת בשורה דלילה של מעוזים צבאיים. רק שמנהלי המו"מ מטעם ישראל רואים זאת אחרת, וכי אם לא תהיה התחייבות אמריקנית לנוכחות צה"ל על הנהר - תהיה תמיכה של וושינגטון בהחזקת בקעת הירדן על ידי ישראל- לפלשתינים טענה הפוכה. ישראל טרם התחייבה לסגת מגרגיר אחד של חול וכבר מקבלת נוכחות צבאית על הנהר. נושא אחר שנדון עוסק בהצעה שאובאמה יחזור על הבטחת קודמו ג'ורג' וו. בוש, שיראה בגושי ההתיישבות אזורים שיש לישראל אינטרס של קבע בהם. אין סיכוי שאובאמה יאמץ נוסח של בוש. המאבק הוא שיקבל את תוכן עמדת קודמו בניסוח מקורי משלו. שני הצדדים נכנסו למאמץ דרמטי מפני שלא לאורך ימים ניתן להותיר את המו"מ במצב של פצע פתוח. שרים המגששים באפלה משוכנעים כי נתניהו מנסה. האם יצליח? יש קושי. לכל הצדדים המשתתפים במשולש שיחות ההצלה יש יותר מדי אגו והתחייבויות פומביות מכדי שיוכלו להתפשר בקלות. הצרה היא שההצעות האמריקניות הפכו לנחלת הכלל, טען אחד מהעוסקים במלאכה, בארץ מקבלים מתנה ומיד מציגים אותה לראווה ברשות הרבים. עדיין הרשות נתונה, והיד יכולה לרשום את הנוסח שישביע את צורכי המינימום של המשולש המעורב במאמצי ההחייאה של המו"מ.
