על הבכורה של קטש במלחה

1. כשחקן, עודד קטש תמיד היה טוב על הפרקט במלחה. שחקנים כמוהו אף פעם לא שמו לב ליריבות ולשנאה, האווירה הדליקה אותו והוא נתן שם תמיד הצגות גדולות. אתמול הוא עמד לראשונה במלחה על הקווים מהצד של הפועל, ונדמה שהוא נוחת בטבעיות. קטש אמנם מזוהה עם הצהובים, אבל זה לא יפריע לקהל של ירושלים, כי הוא לא אחד שהולך לכל מקום עם הכתובת מכבי על המצח. באופי שלו הוא בכלל יכול להיות אחלה ירושלמי. חוץ מזה, אם יש איזה אוהד של ירושלים שפיקפק, אז העובדה שהוא לקח אליפות ממכבי מרגיעה אותו לגמרי.

אתמול הוא עבר מבחן ראשון בהצלחה. ירושלים אמנם עדיפה בהרבה על הקבוצה הבלגית, שאפילו אי אפשר להגדירה כבינונית, אבל העיתוי של המשחקים מצד אחד והקריטיות שלהם מצד שני היו מוקש. קבוצה חדשה, שני משחקים רשמיים ראשונים, הלחץ וההתרגשות שנלווים לכך יכלו להפוך קל לקשה, אבל המאמן עבר את זה באלגנטיות, שהיא כנראה שמו השני של הנסיך. בשביל מכבי היורוליג זה הבית. בשביל ירושלים, היורוקאפ ולפני כן גביע יול"ב הפכו לבית. אחרי שעברו את המוקדמות, האדומים צריכים לחשוב העונה הכי רחוק במפעל הזה. זה נראה אפשרי בהחלט.

2. מה שהקל את הכניסה החלקה של קטש והקבוצה לעניינים היתה העובדה שהבסיס הישראלי נשאר והזרים כולם מוכרים ומוכחים, כאשר שניים מהם הגיעו עם המאמן כנדוניה. וויל סולומון, למשל, אף שהוא עוד לא בכושר, נראה אתמול כאילו מעולם לא הלך ממלחה. הדבר השני הוא שהקבוצה בנויה בסטייל של קטש ודומה מאוד לגלבוע/גליל של העונה שעברה: קבוצה מאוד אתלטית שבה כל אחד יכול להחליף כל אחד בהגנה, והיא יכולה ליצור הרבה במגרש הפתוח. בגלבוע הוא עשה את זה בגדול בלי ביג-מן אמיתי, השאלה אם זה יכול לעבוד גם באירופה וגם מול מכבי ת"א עם סופוקליס סחורצאניטיס.

3. כולם מדברים על סולומון ועל בריאן רנדל העוגן ההגנתי, אבל דווקא ג'ייסון ריץ' שהגיע ממכבי חיפה נראה כמו העברה גדולה. עם זאת, לא הכל טוב, ולא ברור לאן נעלם יובל נעימי בפתיחת העונה. לא ברור האם זו הדומיננטיות של סולומון, סיפור של הגנה או משהו אחר, אבל אסור לעודד לוותר על החיבור בינו לבין סולומון. זו אמנם תהיה תרכובת לא פשוטה, אבל היא יכולה ליצור דברים קסומים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו