דילמה קשה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דילמה קשה

, עודכן

בנימין נתניהו נהג נכון בסרבו להאריך את הקפאת הבנייה ביהודה ובשומרון. אילו נענה ללחץ האמריקני-פלשתיני היה מאבד מאמינותו בעיני תומכיו ויריביו מבית ומחוץ. מלכתחילה היתה ההקפאה מחווה חד-צדדית מטעם ישראל. מין שירות לציבור. פרו-בונו, ללא תמורה. שכן איש לא הבטיח לנתניהו דבר מלבד תקוותו - שנכזבה בתשעה מ-10 חודשי ההשהיה - כי הרצון הטוב הישראלי ייענה בשובו של אבו מאזן אל שולחן המשא ומתן.

דווקא הנחישות הישראלית לחדול מן ההקפאה כמתוכנן הולידה חבילה של הצעות אמריקניות אשר הובאו מניו יורק לירושלים על ידי אהוד ברק ויצחק מולכו בעקבות שיחותיהם עם הילארי קלינטון, ג'ורג' מיטשל, דניס רוס ואחרים. אין בידם מכתב בחתימת ברק אובאמה, אבל יש הבטחות ממשיות. טיוטה ספוגה בפיתויים אמריקניים, שיינתנו לישראל בתמורה להארכת ההקפאה בחודשיים.

הפיתויים כוללים תמיכה ביטחונית בשדרוג יכולת הלחימה הישראלית; וגיבוי תוך הפעלת זכות הווטו באו"ם להגנתה, לרבות מניעת הכרזה חד-צדדית על הקמת פלשתין; וסעיפים מדיניים חשובים שטרם ראו אור, וסביר שיוצגו מחרתיים בישיבת השביעייה; ומה שכבר נודע - הבטחה של הנשיא כי לא יבקש עוד את הארכת ההקפאה.

כל אחד מסעיפי הטיוטות האלה ראוי להישקל בכובד ראש. יחד הם חבילה מפתה לישראל, וכצפוי מעוררת התנגדות פלשתינית. לטווח הקרוב מבטיח אובאמה כי לא יחזור לבקש הקפאה נוספת. זה מעקר מוקד לחיכוך ישראלי-אמריקני בתוך זמן מה.

הדילמה קשה. מצד אחד ברור שאובאמה מבקש חודשיים כדי לצלוח בשלום את הבחירות לסנאט ולבית הנבחרים בתחילת נובמבר, ולאחר מכן יחוש חופשי יותר ללחוץ על ישראל, בעיקר אם לא יהיה מחויב לה; ומצד אחר ארה"ב היא מדינה שנמנעת מלהפר את התחייבויותיה. אפילו כאשר הודיעה בעבר על reassessment בקביעת מדיניותה כלפי ישראל הסוררת, לכאורה, לא חלה "ההערכה מחדש" על חוזים שכבר נחתמו.

כדאי להשלים את ניסוח ההסכם הישראלי-אמריקני (אם יוחלט לקבלו) לפני כינוס ועידת ראשי הליגה הערבית. להערכתי, ראש הממשלה מעוניין. הוא מתלבט כנוסע שלפני עלייתו למטוס הגדוש מציעים לו פיצוי גבוה תמורת דחיית ההמראה לזמן קצר, ליממה. בחירה קשה, כסף רב כנגד זמן אבוד.

אין ביטחון שנתניהו יכול להיענות לטיוטת ההצעה האמריקנית. יש לו התחייבות לשותפיו מימין בליכוד, בישראל ביתנו ובש"ס לחדול מההקפאה, והם כבר החלו לפורעה. לפיכך כפיית הקפאה לחודשיים נוספים לא תצלח. אבל כדאי לו להשקיע בהם מאמצי שכנוע רבים לעוד הקפאה קצרצרה. אפשר שייעתרו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר