ממשלת ישראל ניצבת כעת מול מסע ציבורי הקורא להשבת גלעד שליט תוך כניעה לכל תכתיבי חמאס. לנוכח מסע זה הסביר ראש הממשלה, שאחריותו לשלום אזרחי ישראל גוברת במקרה זה על המיית הלב וההזדהות עם הסבל האישי העובר על גלעד ועל משפחתו. בעבר השתתפתי בהפגנה של המטה לשחרור גלעד מול כלא אשקלון ביום שביקרו בו משפחות של אנשי חמאס הכלואים בכלא. דרישת המפגינים היתה לעצור את ביקורי המשפחות ולהשוות את תנאי כליאתם של אסירי חמאס לתנאי כליאתו של שליט. הדרישה היתה לעצור כל תקשורת בין אנשי חמאס לעולם החיצון. דרשנו לא לאפשר להם להיפגש עם מישהו שאינו עובד שב"ס, למנוע מהם אספקת מידע על הנעשה בחוץ, וכך גם צפייה בטלוויזיה והאזנה לרדיו, ולאפשר ביקורים של אנשי הצלב האדום רק מול ביקורים מקבילים אצל גלעד. מטרת הדרישות היתה להגביר את הלחץ על חמאס מצד משפחות אנשיו הכלואים בארץ. ממשלת אולמרט, שההפגנה נערכה בעת כהונתה, לא נענתה לשום דרישה מדרישות אלה. לפני יותר מחודש עברה בקריאה טרומית בכנסת הצעת החוק להחמרת תנאי כליאתם של אסירי חמאס. בהצבעה תמכו בחוק 52 ח"כים, עשרה התנגדו ואחד נמנע. זו פעילות, אחת מרבות, שעל ממשלת ישראל לבצע. אבל החוק תקוע כעת, ויש להניח שממשלת ישראל אינה מזדרזת להעביר אותו בדחיפות. לכן ניתן גם להבין מדוע המפגינים פנו נגד עמדת הממשלה. זהו אקט של ייאוש כיוון שממשלת נתניהו אותתה להם כי אינה מתכוונת להגביר את הלחץ כעת. אך אף שניתן להבין את הצעדה - אי אפשר לקבל אותה. זאת, משום שממשלת ישראל מנהלת מלחמת חורמה נגד הארגון ששם לו למטרה להשמיד אותנו. אילו היתה הצעדה מתקיימת בדרישה להעביר, עוד לפני פגרת הקיץ של הכנסת, את החוק בקריאה שנייה ושלישית, או בדרישה לבצע פעילות צבאית להשבת גלעד (כולל דרישה להביא את מנהיגות חמאס למשפט על ביצוע פשעים נגד האנושות) - הייתי מתייצב עם המפגינים. אבל אף שהממשלה מסכימה לשחרור בעייתי של מחבלים (אם כי דורשת, בצדק, לפגוע ביכולתם להרוג עוד אזרחים נוסף על אלה שכבר הרגו, כלומר למנוע את חזרתם ליהודה ושומרון) - הצועדים והמפגינים בחרו לתבוע מהממשלה להיכנע כניעה מלאה לתכתיבי חמאס. כדי להחזיר את גלעד הם דורשים למשכן את עתידם של רבים מאוד שייפגעו מפעילות הטרור שתתבצע בידי המשוחררים. אלה תביעות לא הגיוניות המחלישות את עמדת הממשלה בעת מלחמה. לכן אינני מפגין, ואני מתנגד בתוקף לדרישות אלה. ואז נדהמתי לשמוע כי שרים בממשלה בחרו להתייצב עם המפגינים תוך כדי כהונתם. אותם שרים חולקים באחריות משותפת, לטוב ולרע, לכל פעולות הממשלה והחלטותיה. עצם מהות תפקידו של שר הוא לקבל הכרעות בין חלופות. אסור לאפשר מצב שבו שר ממשיך לכהן בממשלה אשר מול מדיניותה הוא מפגין בפומבי. הדרך היחידה המתקבלת על הדעת לשר המרגיש שהוא חייב לצאת ולהפגין מול מדיניות הממשלה היא להניח מכתב התפטרות. היום מתקיים טקס האזכרה הממלכתית לסבי, זאב ז'בוטינסקי, במלאות 70 שנים לפטירתו. אחד מעיקרי משנתו הוא עקרון החד-נס, כלומר הליכה על עיקרון אחד ולא תמיכה בשני עקרונות מתנגשים. ראוי לשרים שיפנימו זאת.
