אירופה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אירופה

, עודכן

אירועי המשט דוחקים אצלנו את הכותרות באשר למשבר הכלכלי המעמיק באירופה. אולם התדרדרות היורו והידיעות האחרונות כי אף הונגריה עלולה להיות חדלת פירעון מעידות על המצב.

לפני יותר משנה השתתפתי בכנס רב משתתפים בבית הפרלמנט האירופי בבריסל, שהתקיים בהשתתפות נציגי לשכות מסחר מ-42 מדינות ונציגים בכירים מהאיחוד האירופי והפרלמנט האירופי.

הנושא המרכזי היה, כמובן, המשבר הגלובלי שהחל לאיים על יציבותה הפיננסית של אירופה. כל הדוברים הסכימו על עיקרון אחד: לעשות הכל כדי להדוף את השפעת המשבר הגלובלי על הכלכלה האירופית ולא לאבד זמן בחיפוש אחר אלה שהיו אחראים אישית למשבר. כך, בעצם, הוצבו היסודות למשבר הכלכלי הנוחת עתה על אירופה עצמה.

בדרך כלל משברים כלכליים אינם תופעת טבע בלתי נמנעת. בהרבה מקרים מדובר בתוצאה של החלטות יחידים הנמצאים בעמדות כוח ויוצרים מגמה שלא נבלמת על ידי המערכות העסקיות או הממשלתיות שאמורות לרסנה. זו התוצאה כאשר רשויות המדינה אינן משכילות להבין אילו נורמות התנהגות משתלטות על המגזר העסקי. ההתעלמות משאלת האחריות האישית בונה את המשברים הבאים.

במשבר של 2008 מקור האשם היה מנהלי בתי ההשקעות הגדולים במנהטן והבנקים הענקיים למתן משכנתאות, שעיצבו את המגמה השלילית ויצרו את הסחרור תוך גריפת מענקים דמיוניים לעצמם.

לעומת זאת, המשבר הנוכחי באירופה הוא תולדה של חוסר אחריות ברמת ניהול כלכלת מדינה ותקציבי מדינה. אולם, מאחורי כל המשברים האלה עומדים תמיד מעניקי האשראי, נותני ההלוואות ומבצעי ההשקעות הווירטואליות - כלומר הגופים הפיננסיים הגדולים והבנקים, שאינם ממלאים את חובתם הבסיסית.

לפי דו"ח ארגון של המוסד השוויצרי IMD, ישראל היא הראשונה בעולם בעמידות בפני משברים גלובליים. הישג מפתיע זה הוא תוצאה ישירה של שני משברים כלכליים חמורים שעלו כסף רב למדינה. הראשון, משבר הרצת המניות הבנקאיות של אמצע שנות ה-80, והשני - משבר האשראי הבנקאי. כלומר, מתן אשראי לאנשים חסרי יכולת בתחילת שנות ה-90 כדי שישקיעו בקרנות הנאמנות של הבנקים. מקורם של המשברים היה בהתנהלות הבנקים שיצרו את הבועות.

אצלנו הצלחנו למצות את האחריות האישית. במקרה של קריסת המניות הבנקאיות - הוועדה לביקורת המדינה וועדת השופט בייסקי הטילו את האחריות על האשמים. במקרה השני, שוב בלחץ הוועדה בכנסת, הבנקים שילמו פיצוי כספי לנפגעים מתוקף החלטת ועדת בוררות. לקחים אלה הופנמו במערכת הבנקאית שלנו, והיתה לכך השפעה מרסנת על התנהלותם בעתיד.

על כל בנק ועל כל מוסד פיננסי למתן אשראי מוטלת האחריות להעניק אשראי ברמת ביטחון סבירה כי נוטל ההלוואה יוכל להחזירה. לא משנה אם הלווה הוא רוכש דירה יחיד או מדינה. מתן האשראי למי שאינו יכול להחזיר את ההלוואה עומד כמעט תמיד ביסוד המשברים הכלכליים המזעזעים את הכלכלה.

ממשלת יוון, או הממשלות שיבואו אחריה, אכן נושאות באחריות ישירה למשבר המתרחש כיום באירופה. אולם השותפים לכך הם אותם הבנקים ומוסדות האשראי שאיפשרו להן להתנהל מעבר ליכולתן. בלי שתוטל עליהן אחריות אישית, נהיה צפויים תמיד למשברים נוספים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר