באירופה לא מתלהבים במיוחד מהאוכל הבריטי, והתבשיל שרקחו באי ביום חמישי בטח לא יוסיף למוניטין שלהם בשבת. לא שלמדינות כמו גרמניה או צרפת (שלא לדבר על ישראל) יש בעיות עם הרעיון של הקמת קואליציה בעקבות בחירות. אבל באירופה, ולא רק שם, נדהמים לראות איך ב-2010 בריטניה הכניסה את עצמה למערבולת. גם אם קמרון, שזכה בבחירות, ירכיב ממשלה בעזרת הליברל-דמוקרטים, לא מומלץ להכניס את הקלפיות למחסן. ולא שמיליוני הבריטים עצמם מבינים את התוצאות. הבחירות הולידו גם כמה פרדוקסים. אף שקמרון הצליח לחזק את השמרנים ב-97 מושבים הוא עדיין אינו נתפס כמנצח; הליברל-דמוקרטים, למרות הציפיות הגדולות מה"קלגמניה" וההפסד של 5 מושבים, רואים עצמם כמנצחים; ומעל לכל, בראון, שהפסיד 91 מושבים, עדיין אינו עושה קולות של תזוזה מרחוב דאונינג 10. סביר להניח שימיו של בראון במעון ראש הממשלה ספורים, אולם בפועל הוא יכהן בתפקיד עד שיגיש את התפטרותו. בדרך כלל, ראש ממשלה מובס עושה זאת במהרה, אבל הפעם יש פרלמנט ללא רוב ובראון מנסה להרוויח זמן. תיאורטית, יש סיכוי שדווקא מפלגתו תרכיב את הממשלה הבאה. אם קמרון לא יצליח להגיע להסכמה עם הליברל-דמוקרטים, ייתכן ראש ממשלה חדש מטעם הלייבור. מנגד, יש הטוענים כי הליברל-דמוקרטים יסכימו לדיל עם הלייבור רק אם בראון יפנה את מקומו לשר החוץ שלו, דיוויד מיליבנד. ועוד נקודה אחת, ישראלית. ישראל לא ליקקה דבש בשנים האחרונות באי הבריטי: האוניברסיטאות הפכו לסיוט עבור דיפלומטים ומרצים ישראלים (שאינם מהשמאל הרדיקלי), מוצרים ישראליים נתקלו בחרמות, ואפילו המוסד כבר לא רצוי אחרי פרשת דובאי. כך שגם אם לא יודו בכך, בירושלים לא מצטערים על ההפסד של ממשלת בראון: אף שאישית הוא ידיד ישראל, העזיבה שלו אמורה להביא גם לעזיבה של מיליבנד. אמורה - אבל לא בטוח שזה יקרה, במיוחד אם יירקם דיל בין הלייבור לבין הליברל-דמוקרטים. וקלג, הרי, אינו ידוע כתומך ישראל נלהב.
אי בלי ודאות
בועז ביסמוט
כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.
