מתעסקים בטפל

ענת קם הדליפה, לפי המיוחס לה, כ-2,000 מסמכים לעיתונאי אורי בלאו, שפירסם אחדים מהם באישור הצנזורה. מהמסמכים עלה שצה"ל מצפצף על הוראות בג"ץ בעניין חיסול מבוקשים.

האם מה שעשתה ענת קם תקין? בוודאי שלא! החזקת מסמכים סודיים והדלפתם הם בגדר עבירה פלילית. אך האם ניתן לטעון שזו עבירת ריגול חמור? או שניתן להתייחס לכך כאל הוצאת מסמכים שלא כדין-

מה חמור יותר - מסירת המסמכים, שלא שמענו שגרמו נזק מוחשי לביטחון, או הפשעים שחשפה קם, בצעד הלא-חוקי שנקטה? רמטכ"ל, אלוף פיקוד המרכז וראש השב"כ נתנו פקודות בלתי-חוקיות בעליל, שמשמעותן מתן רישיון להרוג חפים מפשע.

הייתכן שההשתלחות בקם וכתב האישום החמור נועדו להסית את דעת הקהל נגדה, ולהסיח את הדיון מהאישומים החמורים המיוחסים לרמטכ"ל, לאלוף הפיקוד ולראש השב"כ- האם אין ניגוד עניינים חמור בעובדה שאותם גורמים שחשודים במתן הפקודות הנפשעות הם גם אלו שמנהלים את החקירה נגדה-

העבירה של קם מתגמדת לעומת התנהלות מערכת הביטחון בעניין החיסולים. קצינים יכולים להציב את עצמם מעל החוק, ולקבוע מי יחיה ומי ימות, וכמה הרוגים חפים מפשע יכולים להיחשב "בגדר הנסבל".

החרפה היא שהפרסום ב"הארץ" לא גרר שום חקירה ולא עורר דיון ציבורי, ואילו חשיפת המעשים החמורים היא המהווה כעת עילה להיסטריה ציבורית.

בעבר נפגשתי עם דניאל אלסברג, שהדליף ב-1971 את מסמכי הפנטגון ל"ניו יורק טיימס". מסמכים שחשפו את השקרים שהצדיקו את מלחמת וייטנאם. למרות שגם אותו ניסו להציג כבוגד, אין היום אמריקני שאינו רואה בו גיבור. אז לא דמיינתי שגם אצלנו ירדפו כך חושפי פשעים בצמרת הביטחונית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו