מנווטים בתוך אי־ודאות

בסיום אחת מהערכות המצב שהתקיימו אתמול במטה הכללי אמר קצין בכיר כי "עכשיו, מה שחסר לנו זה רק אירוע בגבול מצרים". הדברים, שנאמרו בספק רצינות ספק ציניות, תיארו היטב את הלך הרוחות של הימים האחרונים: אי ודאות, שהחלה בגדה המערבית עם חטיפת שלושת הנערים, עברה לרצועת עזה עם השיגורים הבלתי פוסקים של רקטות, והגיעה אתמול גם לגבול סוריה - באירוע שבו נהרג בנו של אחד מעובדי הקבלן של משרד הביטחון.

מתחקיר התקרית בצפון עולה כי בניגוד להערכות הראשוניות, הצעיר נהרג מפגיעת טיל נ"ט מתקדם (ככל הנראה מסוג קורנט). אין ספק כי היורים הבחינו ברכבים הישראליים שנעו באזור תל חזקה, והתכוונו לפגוע בהם. השטח שצמוד לגדר בגיזרה הזאת נכבש כבר בידי המורדים, אולם בהיעדר מידע ברור על מי שביצע את הירי, הטילה ישראל את האחריות על הריבון בשטח - צבא סוריה - והגיבה לעברו באש. בצה"ל שללו אמש את האפשרות שכמו באירועים האחרונים בגיזרה, גם לתקרית הזאת היה אחראי חיזבאללה. ואולם העובדה שלראשונה מאז החלה הלחימה בסוריה גרמו השלכותיה להרוג בצד הישראלי מעוררת דאגה.

גם בעזה מקפידה ישראל על תגובה מוגבלת, שנובעת מחוסר רצון גלוי להיקלע להידרדרות. מתחת לפני השטח אמנם הועלתה הכוננות וניתנו הנחיות למקרה של הסלמה, אבל הכוונה המוצהרת - שגם נמסרה למצרים, ובאמצעותה לחמאס - היא שמצופה מחמאס לפעול לריסון היורים, ואם הדבר יקרה אין לישראל כוונה להרחיב דרומה את המבצע שנערך נגד תשתיות הארגון בגדה. נכון לאתמול, החצי איום־חצי הבטחה מצד ישראל הועילו רק חלקית: חמאס - שגם הוא לא רוצה בהסלמה כעת - אמנם פועל לריסון היורים (אנשי ג'יהאד איסלאמי ופלגים סוררים אחרים), אבל עושה זאת בלי התלהבות רבה, ולכן גם הצלחתו המוגבלת.

ובינתיים בגדה, נמשך המבצע לאיתור החטופים - עד כה בתוצאות בלתי מספקות. נכון לאמש פעל הצבא בכ־1,300 יעדים שאותרו, אבל בימים הקרובים צפויה ירידה בהיקף הפעילות על רקע הירידה בהיקף המטרות; כתוצאה מכך גם ידוללו הכוחות בשטח, והפעילות תתבצע על בסיס מודיעין ובעיקר בידי יחידות מיוחדות. בישראל מקווים כי כך גם יתאפשר להקל ערב הרמדאן את הלחץ המופעל על האוכלוסייה הפלשתינית, שכבר מגלה סימנים גוברים של מצוקה ושל תסיסה, שמתבטאים גם בחיכוך גובר עם כוחות צה"ל.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!