על ההצגה הפרטית של מכבי חיפה

1. התקוות לקראת חג הפורים, שהקבוצה הירושלמית תתחפש לבית"ר של העבר הלא רחוק, התבטלו. בסיכומו של דבר, בית"ר לא היוותה יריבה של ממש למכונה החיפאית. אם במחצית הראשונה עוד ראינו את הקבוצה של יצחק שום מגיעה למספר הזדמנויות, המחצית השנייה היתה כל כולה חיפה, ששטפה את המגרש והבקיעה שלוש פעמים, לצד אינספור מצבים.

מירב המחמאות לאלישע לוי ולמאמן הכושר רן גולדינג. לחיפה יתרון כושר גופני בולט שמהווה פקטור בכל המשחקים שלה העונה. ראו את זה גם במשחקים באירופה. זה בולט בעיקר בדקות האחרונות, אז חיפה מבקיעה בקלות מול קבוצות חסרות אוויר.

2. בית"ר היא קבוצה רכרוכית. לשם השוואה, בעוד לחיפה יש קבוצה, בירושלים אנו רואים אוסף של שחקנים שהכתירו את עצמם לכוכבים. שחקנים כמו ברק יצחקי, טוטו תמוז, עמית בן שושן ובעיקר אבירם ברוכיאן מסתובבים עם אגו מנופח ותורמים אפס להצלחת הקבוצה. ברוכיאן וחבריו צריכים ללמוד מליאור רפאלוב, שלמד אחרי שעות ארוכות של ספסל שלא די בכישרון. אם גם ברוכיאן ילמד להפסיק להיות מפונק, השינוי החיובי יגיע. אם לאו, הוא ייעלם מנוף הכדורגל הישראלי, שבו הוא מתיימר להיות כוכב.

3. שלומי ארבייטמן ממשיך את העונה החלומית עם שערו ה-19. אלישע פגע בול כשהחליט להחליף את דבאלישווילי והשאיר את ארבייטמן, שמעבר לשער שלו (כל כולו של פיטר מסיללה עם בישול ענק) היה מעורב גם בשער הראשון. לא רק מול מלך השערים בית"ר התקשתה. היא פשוט התבטלה ולא הצליחה לעצור את השטף החיפאי.

4. ומילה קטנה לאבי לוזון. אחרי תצוגת השיפוט של אסף קינן אתמול (טעה פעם אחת), האם הוא עדיין רוצה להביא שופט מגרמניה למשחק הדרבי? יש לנו את אלון יפת, מאיר לוי, לירן ליאני ועוד שופטים מצוינים שיו"ר ההתאחדות מביע בהם חוסר אמון. אם הייתי יו"ר האיגוד, הייתי קורא לשופטים לשבות. אם לוזון רוצה שופטים מחו"ל, אולי נביא גם יו"ר מחו"ל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו