השלג מצטלם תמיד טוב. מתאים מאוד לגלויות. אבל לא כאן, באושוויץ, לא כאן בבירקנאו. כאן אפילו השלג מכוער. אני עוזב את האוהל המחומם שבו נערך הטקס לציון 65 שנה לשחרור אושוויץ על ידי הצבא האדום. הרב ישראל מאיר לאו מתלווה אלי לצעדה בין הבלוקים שיועדו לסוסים, לא ליהודים. "קר לך, אה-" אומר לי הרב. מודה, אני קפוא. "תאר לעצמך ילד שמסתובב כאן בלי כפפות, בלי סוודר, בלי מעיל, בלי מגפיים, בקור קשה מזה", אומר לי הרב. מזכיר לי שוב כי "הילד הזה הוא אני (הוא)". ראש הממשלה נתניהו אמר בנאומו כי חלק מהיהודים עוד הצליחו להגיד לפני המוות "זכור את אשר עשה לך עמלק". עמלק השנה זה איראן. לטקס השנה באושוויץ היו שני מסרים נוספים: ראשית, האיום האיראני. שנית, האיום מפני אימוץ השואה על ידי טרגדיות אנושיות אחרות, כמו למשל הרצון של נשיא הפרלמנט האירופי לציין את 23 באוגוסט כיום הזיכרון לקורבנות הטוטליטריזם בכלל, נאציזם וסטליניזם. היהודים מתנגדים. "יש לנו זכות, יש לנו פריבילגיה של קורבנות", אומר לי ח"כ אורי אורבך. ח"כ מוחמד ברכה לא נשאר לטקס, אבל כיבד בנוכחותו את המקום בצורה רשמית כמו קומוניסט. בחזרה לאיראן: "אם נזכור את העבר מבלי להפיק לקחים לגבי העתיד, כאילו לא עשינו דבר", אומר לי הרב לאו. "אנחנו קמים בבוקר - וקוראים כיצד איראן מתקרבת לפצצה והעולם אדיש". במוזיאון באושוויץ אתה מסתכל על נעלי הילדים שהופרדו מבעליהם התמימים, מגלה באופן מוחשי את השיטתיות של ההשמדה וחושב לעצמך, "באמת היכן היה האדם במקום הארור הזה עת ביצע פשעים בלתי נתפסים-" מול הטליתות התלויות ששרדו את השואה, ועדיין תלויות במחנה המוות שבו הושמדו מיליון וחצי יהודים, אני רק ממתין לטיסה שתשיב אותי לישראל. ממתין ליום השבת שבו אקח את הטלית החופשית שלי מהארון לבית כנסת ואתעטף בה חזק ואתפלל לשני דברים: ביטחון ארצנו והשבת האמון שלי במין האנושי לאחר ביקור במקום הזה.
כאן אפילו השלג מכער
בועז ביסמוט
כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.
